מחלות מסתמים
בלב האנושי קיימים 4 מסתמים, הנפתחים ונסגרים לסירוגין לאורך מחזור פעילות הלב. תפקידם הינו לאפשר זרימה תקינה וחופשית בכיוון הנכון (מהחדרים לעורקים הגדולים בשלב התכווצות הלב – "סיסטולה", ומהפרוזדורים לחדרים בשלב הרפיית הלב – "דיאסטולה"), ולמנוע חזרת דם כנגד כיוון הזרימה. הפרעה בפתיחה או בסגירה של כל אחד מהמסתמים הללו עלולה לפגום בפעילות הלב, אשר נדרש לעבוד בלחצים או בנפחים גבוהים. כתוצאה מכך מתרחשים שינויים במבנה ותפקוד חדרי הלב, ולעיתים גם במחזור הדם הריאתי ("מחזור הדם הקטן"). השינויים הנ"ל גורמים לתסמינים שונים (כגון קוצר נשימה, אי סבילות למאמץ, כאבים בחזה, הפרעות קצב, התעלפות…), ובמקצת המקרים – כאשר המום חמור במיוחד – עלולים אף להיות קטלניים. מסתמים פגומים פגיעים יותר לזיהומים חיידקיים ואחרים.
שיעור מחלות הלב המסתמיות באוכלוסייה הכללית במדינות מתועשות הינו כ-2.5%. שיעורן גבוה במיוחד מעל גיל 65, כאשר היצרות המסתם האאורטלי ואי ספיקת המסתם המיטראלי מהוות את עיקר הנתח בגיל המבוגר (3/4 מהחולים המסתמיים). עד 1/4 מהמקרים במדינות המפותחות נובעים ממחלת לב "ראומטית" (נזק מאוחר למסתמי הלב מדלקת מפרקים או דלקת גרון ע"י זן של החיידק "סטרפטוקוקוס"). במדינות "מתפתחות" החלק היחסי של הסיבה הראומטית גדול יותר. חולים עם אי ספיקת לב מסיבות שונות יכולים לפתח דליפת מסתם על רקע שינויים גיאומטרים במבנה הלב. שיעור קטן ממחלות הלב המסתמיות נגרם ממומי לב מלידה.
בחולים שאינם תסמיניים הדרך השכיחה לגילוי מחלה מסתמית היתה בעבר האזנה ללב, עם זיהוי אוושות טיפוסיות. עם השימוש הנרחב באקוקרדיוגרפיה ("אקו לב") ניתן לזהות את מחלות המסתם ברמת דיוק גבוהה, ולהעריכן באופן כמותי.
לזיהוי נכון של מחלות מסתמיות והערכת חומרתן והמנגנון המביא להן נודעת חשיבות רבה: בחלק גדול מהמקרים נדרש מעקב בלבד. בחלק מהמקרים טיפול תרופתי עשוי להקל על תסמינים; חלק מהמקרים יכול להיפתר באמצעים מכאנים – ניתוחי החלפה או תיקון מסתם, הרחבת מסתם צר, השתלת מסתם צינתורית, ופעולות צינתוריות להקטנת דליפה מסתמית. חלק מהטיפולים מבוסס על נסיון רב שנים, וחלקו הינו פיתוח של השנים האחרונות, ונובע מפריצות דרך בקרדיולוגיה הפולשנית.
במרכז מידע זה תמצאו מידע הקשור למחלות המסתמים השונות – מה מרגישים, כיצד מאבחנים, התוויות לטיפולים השונים – לרבות כירורגים וצינתוריים, וכן מידע על אקוקרדיוגרפיה לסוגיה.
אבקש להודות לעמיתיי – פרופ' אליק שגיא, פרופ' רונן בארי, ד"ר מרדכי ואטורי, ד"ר רפי קופרשטיין ו- ד"ר שגית בן זיקרי – על תרומתם לכתיבת הפרקים השונים למרכז המידע.
עורך מרכז המידע למחלות מסתמים:
ד"ר ירון שפירא, יו"ר החוג לאקוקרדיוגרפיה,
מנהל שרות אקו לב תוך-וושטי, מרכז רפואי רבין בי"ח בילינסון,
מרצה בכיר קליני – אוניברסיטת תל-אביב
יש שני קבוצות של מסתמים תותבים - מכנים וביולוגים. המסתמים המכנים מיוצרים מחומרים שאינם מהחי, ממתכות שונות ויש דגמים רבים מחברות שונות. בשנים האחרונות הדגם שנמצא הכי בשימוש הוא מסתם שיש לו 2 דסקות המורכבות בתוך טבעת אשר נפתחות ונסגרות על פי זרימה הדם בלב. המסתמים הביולוגים כוללים מסתמים שנלקחו מחיות, בד"כ חזיר ופרה. מסתמים אלו מורכבים על מבנה קשיח ועוברים עיבוד מורכב שמטרתו לשמר אותם ולגרום לכך שלא תהיה תגובה חיסונית (יצירת נוגדנים), כדי למנוע את דחייתם בגוף החולה המקבל.
זהו מסתם בעל שטח הפנים הנרחב ביותר מבין מסתמי הלב (כ-11 סמ״ר בממוצע). הוא מורכב משלושה עלים אסימטריים בגודלם. בקירבתו (במחיצה בין חדרי הלב) ממוקם מרכיב חשוב של מערכת ההולכה החשמלית בלב.
המסתם המיטרלי מפריד בין העליה השמאלית לחדר השמאלי. בלב בריא, המסתם סגור בעת התכווצות החדר השמאלי ("סיסטולה") ופתוח בעת מילוי החדר השמאלי ("דיאסטולה"). הצרות המסתם המיטרלי (mitral stenosis) מתרחשת כאשר המסתם צר מלאפשר מעבר חופשי של נפח הדם שאמור לזרום דרכו בדיאסטולה.
כאשר המסתם האאורטלי צר, נגרמת הפרעה להתרוקנות החדר השמאלי, משום שהוא עובד כנגד לחץ גבוה מהרגיל. קיימים תהליכים המסייעים לחדר השמאלי להתמודד עם קושי זה, בין השאר התעבות הדפנות. בשלבים מתקדמים של המחלה קיים סיכון מוגבר לסיבוכים, ובכללם אי ספיקת לב, התעלפות ובמקרים מתקדמים אף ייתכן מוות פתאומי.
אקו דרך הוושט (TEE) מתבצע באמצעות החדרת צינור גמיש דרך הפה לוושט ועד החלק העליון של הקיבה. בקצה הצינור מותקן מתמר היוצר גלים על קוליים שבאמצעותם ניתן לקבל הדמיה של חלקי הלב השונים - בחדות ואיכות גבוהות יותר ממה שניתן לקבל מהבדיקה החיצונית דרך בית החזה. בדיקה זו מהווה נתח קטן יחסית (5-10%) מפעילות מעבדות אקו בבתי חולים. קיימת התווייה ל-TEE במקרים בהם לא ניתן לקבל מידע מספיק מבדיקת האקו החיצונית מסיבות שונות, כמו איכות ההדמייה, הסתרה על ידי מסתם תותב, גודל הממצא המבוקש ועוד. חלק מהמכשירים מאפשרים הדמייה תלת-מימדית. בבדיקת ה-TEE משתמשים גם בחלק מניתוחי הלב, וכן בקרדיולוגיה התערבותית – למשל בסגירת פגמים מלידה, דלף סביב מסתמים תותבים, והתערבויות נוספות במחלות לב מבניות.
בדיקת אקו לב מבוססת על גלי קול (בתחום שאיננו מסוגלים לשמוע), ומשמשת להדמיית האנטומיה והתפקוד של הלב על חלקיו השונים, וכן של כלי הדם היוצאים ממנו ונכנסים אליו. הבדיקה איננה מכאיבה (למעט תחושת הלחץ עקב הצמדת המתמר לבית החזה לשם שיפור התמונה), ואינה כרוכה בקרינה.
המסתם הדו צניפי – ממוקם בצידו השמאלי של הלב בין עליה שמאל לחדר שמאל. המסתם בנוי מ 2 עלים – עלה קידמי, עלה אחורי. העלים בנויים כמפרש, העלים מחוברים לטבעת. על פני המסתם בכיוון חדר שמאל ישנם מיתרים – שמחברים המסתם לשריר פפילרי – שיוצא משריר הלב ויחד יוצרים מבנה דמוי מצנח. בזמן הדיאסטולה (הרפיית הלב) המסתם ניפתח, הדם שהצטבר בעליה שמאל מתרוקן לחדר שמאל דרך המסתם, בזמן הסיסטולה (התכווצות הלב) עלי המסתם נסגרים למניעת חזרה של דם לכיוון עליה שמאל ולאפשר לדם להמשיך לכיוון אבי העורקים.
דליפת מסתם אאורטלי - או אי ספיקה אאורטלית - הוא מצב המתרחש כאשר המסתם האאורטלי לא נסגר באופן מלא ומאפשר לחלק מהדם המוזרק מהחדר השמאלי של הלב לתוך אבי העורקים בזמן הסיסטולה (שלב התכווצות הלב) לדלוף חזרה לתוכו. הדליפה עלולה לגרום לפגיעה ביעילות זרימת הדם לשאר הגוף וכתוצאה מכך, לגרום לעייפות ולקוצר נשימה. אי ספיקה אאורטלית יכולה להתפתח פתאום או במשך עשרות שנים. ברגע שאי ספיקה אאורטלית הופכת חמורה, לעתים נדרש ניתוח לתקון או החלפת המסתם.
ערוץ הוידאו של האיגוד הקרדיולוגי
טיפול בהפרעות קצב לב על ידי אבלציה (צריבה) – עברית
טיפול בהפרעות קצב לב על ידי אבלציה (צריבה) – רוסית
טיפול בהפרעות קצב לב על ידי אבלציה (צריבה) – ערבית
החיים עם קוצב לב – ערבית
החיים עם קוצב לב – רוסית
החיים עם קוצב לב – עברית
השיטות הפשוטות שיעזרו לשמור על בריאות הלב שלכם
לשמור על משקל תקין, לא לעשן ולהתעמל באופן קבוע.
פרופ' דורון זגר, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הלב בסורוקה, מסביר איך לשמור על בריאות הלב לאורך שנים.
שקט מנתחים – צנתור לב
מתוך הסדרה שקט מנתחים - הפרק עוסק בצנתור לב,הפרק מסביר..
סוכרת ולב
פרופ' אורי רוזנשייין, מומחה לקרדיולוגיה התערבותית מדבר על הקשר בין מחלות לב וכלי...
מניעת שבץ מוחי בפרפור פרוזדורים
מתוך מסיבת העיתונאים שערך האיגוד הקרדיולוגי לרגל מסע הסברה על...
הקשר בין פרפור פרוזדורים ושבץ מוחי
מתוך מסיבת העיתונאים שערך האיגוד הקרדיולוגי לרגל מסע הסברה על...
שבץ מוחי הנגרם מפרפור פרוזדורים
מתוך מסיבת העיתונאים שערך האיגוד הקרדיולוגי לרגל מסע הסברה על..
שמירה על אורך חיים בריא
שמירה על אורך חיים בריא בקרב חולי לב לפני ולאחר צנתור..
אי ספיקת לב
על הפרעות קצב לב מסכנות חיים
מהו קצב לב? כיצד הוא נוצר? איך קצב בלב עולה ויורד? אלו סוגי...
סימנים להתקף לב
רוב אירועי הלב מתרחשים בשעות הבוקר. פרופ' שכטר..
רפואה שלמה – הפרעות קצב
מה היא הפרעת קצב? מה הם התסמינים הגופניים שמאפיינים את...
על מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב
שמים לב ללב: על מניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב..
התקפי לב בקרב נשים
ד"ר עזרי רוזנבאוום, מנהל יח' צנתורי לב מהמרכז הרפואי מאיר סוקר את..
קפאין טוב ללב? ראיון עם פרופ' מיכאל שכטר – ערוץ 1
האם צריכת קפה מזיקה ללב? כמה כוסות מותר לשתות ביום? מחקר ישראלי קבע ומצא:
תוצאות סקר ACSIS – ד"ר זאזא יעקובישוילי וד"ר רואי בייגל
נתון מדאיג: 10% מהישראלים שלקו בהתקף לב - מתים תוך שנה
מחקר חדש: שתיית מים מותפלים עלולה להגביר סכנה למוות ממחלות לב
מאת: פרופ' מיכאל שכטר
הרצאה אודות חידושים טכנולוגיים ברפואת הלב – בעברית ובערבית
בעברית: פרופ' ישראל ברבש
כל אחד יכול להציל חיים – הרצאה אודות החייאה
מאת: ד"ר אלעד אשר | פרמדיק: אוסמה אבו מוך
פרופ' בזיל לואיס ופרופ' דורון זגר – ACC 2018
Live from the ACC 2018 - Prof. Basil Lewis & Prof. Doron Zahger
AHA 2017 – פרופ' בזיל לואיס ופרופ' רונן בארי
Live from the AHA 2017 - Prof. Basil Lewis & Prof. Ronen Beeri
ACC 2017 פרופ' בזיל לואיס ופרופ' מיכאל שכטר
Live from the ACC 2017 - Basil Lewis & Michael Shechter
פרופ בזיל לואיס ופרופ יוסף רוזמנן | נוב' 2014 AHA
פרופ בזיל לואיס ופרופ יוסף רוזמנן | נוב' 2014 AHA
פעילות גופנית לילדים ובני נוער | דר' גל דובנוב-רז
וידאו זה צולם והופק עבור מרכז המידע "הלב שלי - להורים וילדים" של האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
כיצד לשמור על לב בריא? | דר' רוברט קלמפנר
וידאו זה צולם והופק עבור מרכז המידע "הלב שלי - להורים וילדים" של האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
שיטות ואמצעי אבחון למחלות לב | פרופ' אילן גולדנברג
וידאו זה צולם והופק עבור מרכז המידע "הלב שלי - להורים וילדים" של האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
אודות כנס ה-60 השנתי של האיגוד הקרדיולוגי בישראל
פרופ' חיים לוטן - נשיא איגוד הקרדיולוגים, ביה"ח הדסה: על כינוס גדול של הקרדיולוגים שייפתח מחר.
חלק ב' – אבחון מחלת לב תוך שעה בבדיקת א.ק.ג.
חלק ב'
פרופ' אילן גולדברג - מנהל המכון לשיקום לב בתל השומר מנהל העמותה לחולי לב וכלי דם בישראל -לאבחן מחלת לב תוך שעה - הבדיקה שנמצאת בדיקת א.ק.ג. במשך שעה ויוצא פלט המראה אם הבדיקה שלילית או חיובית
חלק א' – אבחון מחלת לב תוך שעה בבדיקת א.ק.ג.
חלק א'
פרופ' אילן גולדברג - מנהל המכון לשיקום לב בתל השומר מנהל העמותה לחולי לב וכלי דם בישראל -לאבחן מחלת לב תוך שעה - הבדיקה שנמצאת בדיקת א.ק.ג. במשך שעה ויוצא פלט המראה אם הבדיקה שלילית או חיובית
לא מרזים? נמצא הגן שמסביר למה. מחקר חדש: דיאטה גנטית
ד"ר רונן דורסט, קרדיולוג מביה"ח הדסה - לא מרזים? נמצא הגן שמסביר למה. מחקר חדש: דיאטה גנטית.
חידושים ברפואת לב נשים וכללית
פרופ' חיים דננברג -בי"ח הדסה ע.כ. קרדיולוג : חידושים ברפואת לב נשים וכללית
ACC13 סאן פרנסיסקו | פרופ' בזיל לואיס ודר' עמית שגב | מרץ 2013
פרופ' חיים לוטן – יו"ר האיגוד הקרדיולוגי בישראל
דבר היו"ר.
פרופ' חיים לוטן - יו"ר האיגוד הקרדיולוגי בישראל
הפרעות בתפקוד המיני בחולה לאחר אירוע כלילי חד - גישת המטפל המיני
ד''ר רפי חרותי
מנהל המרפאה לשיקום וטיפול מיני מרכז רפואי רעות ת''א ויו''ר האגודה הישראלית לטיפול מיני (איט''ם)
מהו התקף לב?
פרופ' שמואל בנאי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, מסביר בתוכנית בריאות 10 מהו התקף לב, איך ניתן לזהות התקף לב ואיך ניתן למנוע התקף לב?
מחלות לב אצל נשים
מחלת לב היא לא מחלה גברית בלבד אלא גורם תמותה מס'1 בעולם גם אצל נשים. אחת מ 3 נשים תפתח מחלת לב במהלך חייה, פי שש יותר מתחלואת נשים לסרטן השד. פרופ' שכטר מתארח בתכניתה של אורנה דץ ומדבר על הלב הנשי.
הפרעות בקצב הלב
מתוך התכנית "לחיות בריא", 27 באפריל 2010. משתתפים: ד"ר לאוניד אידלמן, יו"ר הר"י; פרופ' מיכאל גליקסון, בי"ח שיבא.
עזרה ראשונה
מה עושים כשאדם מתעלף לידכם?