Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

Home Page פורומים פורום קרדיולוגיה כללי הצרות או חסימה קטנה בעורקי הלב

מציג 3 תגובות משורשרות
  • מאת
    תגובות
    • #13669 הגב
      OR
      אורח

      היי

      אם יש חסימה משמעותית בעורקי הלב זה תמיד דורש צנתור או שיש דרכים נוספות לטפל בזה? והאם לאדם שיש הצרות בעורקי הלב וממליצים לו לטפל בגורמי הסיכון ותרופות לכולסטרול וכדו', האם הטיפול בגורמי הסיכון (או דברים אחרים) יכול להיטיב עם מצב העורקים או כל חסימה והצרות זה בלתי הפיך ואין שום דרך לשפר את המצב וכל מה שמנסים זה רק למנוע החמרה?
      תודה

    • #13670 הגב

      שלום.
      מספר שאלות מאוד חשובות.
      עקרונית אנו מטפלים בבעיה רפואית רק משתי סיבות – אם הבעיה מסוכנת ועלולה לקצר חיים או לגרום לארוע משמעותי כגון התקף לב , אשפוז וכו׳ או אם היא גורמת לתלונות והפרעה תפקודית והטיפול יעזור לשפר את איכות החיים.
      אנחנו לא מטפלים בעורקים אלא בבן אדם שבעורקיו יש היצרות.
      אם ההיצרות או החסימה אינה גורמת לכאבים , תלונות וכו׳ ואינה מסוכנת על פי קריטריונים הנצברים מבדיקות לא פולשניות כמו מיפוי לב , אקו במאמץ או סי טי לב, אין צורך במקרה כזה בצנתור אלא בטיפול מיטבי בגורמי הסיכון ובמיוחד הורדת הldl דהיינו הכולסטרול הרע למינימום ולפי הקווים המנחים מתחת ל55.
      כן יש לאזן סוכרת, לחץ דם להרבות בפעילות גופנית וכמובן להימנע מעישון או כל דבר פוגע אחר.
      מטרת הטיפול היא כפולה- ראשית,למנוע התקדמות של הטרשת. הצפי לנסיגה נמוך והנסיגה תהיה בכמות מזערית בלבד אך חוסר התקדמות מתורגם בשנים רבות לעיתים של יציבות ללא ארועים. הארועים נמנעים גם על ידי הפעולה הנוספת של הטיפול והיא ייצוב הרובד הטרשתי מדק ומודלק לעבה ויציב וכך למנוע פגיעה בשלמותו , דבר המביא להיווצרות קריש בעורק והתקף לב.
      לסיכום , הצנתור נדרש כשיש סימנים דההיצרות מסוכנת או כשהיא גורמת לתלונות. הטיפול עשוי לייצב את נמצה לשנים רבות.
      תרגיש/י טוב ושבת שלום
      דר מרק קלוטשטיין

    • #13687 הגב
      OR
      אורח

      שלום

      מהדברים עולה שיכול להיות הצרות שהיא מסוכנת אף בלי שיהיו לו תלונות או כאבים, וזאת מסיבה שהרובד מודלק לא יציב וממילא זה לא קשור בהכרח לרמת החסימה, אני מבין נכון?
      א"כ בעצם גם הבדיקות הרגילות של א.ק.ג, אקו לב, ואף מבחן מאמץ, לא יאתרו מצב כזה, אז אדם שמבצע את הבדיקות הדי שגרתיות הללו והתוצאות תקינות וחושב שהכל בסדר, לא באמת יכול לדעת מה קורה עם העורקים שלו ואם יש סכנה?
      הרופא כתב "לסיכום , הצנתור נדרש כשיש סימנים דההיצרות מסוכנת או כשהיא גורמת לתלונות. הטיפול עשוי לייצב את נמצה לשנים רבות"
      מה הם הסימנים (כשאין תלונות על כאב בחזה או קוצר נשימה)?
      האם רק צנתור או צנתור וירטואלי בעצם יכול לתת מידע על מצב העורקים, הרובד, הדלקתיות וכדו'?

      תודה רבה

    • #13688 הגב

      אתה שוב מעלה שאלות נכונות מאוד.
      אכן ייתכן ואף לא נדיר שהיצרות קלה אך לא יציבה תגרום להתקף לב.
      אבל ההיצרויות האלה נגרמות לרוב ( לא תמיד) בשל גורמי סיכון לא מטופלים היטב ובעיקר עישון , יתר לחץ דם לא מאוזן , כולסטרול גבוה, ואורח חיים לא בריא וללא פעילות גופנית.
      שמירה על איזון גורמי הסיכון מקטין למינימום את הסיכון לארוע לב.
      הבדיקה היחידה שיכולה לעשות הערכה לא פולשנית של הרבדים הטרשתיים היא הצנתור הוירטואלי דרכו ניתן לראות לא רק את אחוז החסימה אלא את הרכב הרובד.
      בזמן צנתור פולשני ישנם כלים נוספים כגון אולטרסאונד תוך כלי או oct היכולים אף הם להראות את התוכן של הרובד ולכוון את הטיפול.
      לסיכום הכי חשוב זה מניעה ואורח חיים בריא.
      תרגיש טוב.
      דר מרק קלוטשטיין

מציג 3 תגובות משורשרות
מענה ל־הצרות או חסימה קטנה בעורקי הלב
פרטים:




הצהרה

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי או מחקר ביו-רפואי.

המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.