כטב בחזה

בן 55 – בחודש מרץ עבר אוטם שריר הלב – צנתור עם מחלה קשה בעורק הקדמי היורד – עבר אנגיופלסטיה לעורק הזה- אקו לב הראה ירידה בינונית בתפקוד הסיסטולי הכולל של חדר שמאלי 40%
לפני כחודש וחצי עבר ניתוח בשל קרע מיניסקוס – הופסקו המדללים סובב הניתוח .
כעת כ 3 שבועות כאב בחזה הולך וחוזר – הגיע למיון – נאמר לנו שהאקג תקין והטרופונין לא עלה – הסביר לי רופא תורן (אושפז בשישבת….) שהחשד שמדובר בתעוקה לא יציבה וייתכן שיבצעו צנתור.

1. האם פיזיוטרפיה "קשוחה" שביצע לאחרונה עלולה לגרום למצב כזה? מדובר בביקור אחת לשבוע עם העלאת מאמץ רצינית בביקור.
2. האם המתנה במצכ כזה ללא טיפול עלולה להחמיר מצב? האם אין מדובר בצורך מיידי לטיפול בפועל ?.
מלבד זריקות בבטן אינו מטופל מנוטר. אגב, הזריקות אמורות לדלל את הדם – מה למעשה הסיבה שהן מבוצעות אם בעצם מה שאני מבינה זה שלא מדובר בחסימה .
בנוסף, האם הזריקות למעשה יכולות להסביר את ההקלה בכאב כעת? שוחרר הביתה וחזר אתמול בערב לאשפוז.
3. האם במצב בו אקג תקין וגם איו עליית טרופונין באמת יש צורך בצנתור ? האם אין בדיקה אחרת שניתן לעשות או שמחייב צנתור על מנת שלא לפספס חסימה.
4. האם יש קשר להפסקת המדללים סובב הליך הניתוח או שמא אם חלילה נוצרים קרישי דם בשל הפסקת הטיפול הדבר קורה מיידית ולא כעבור חודש…?

אשמח לכל הבהרה /הסבר שכן מן הסתם השנה הזו באמת סבל המון מכאב בשל הקרע בברך וההמתנה הממושכת עד לטיפול.