Home Page › פורומים › פורום קרדיולוגיה כללי › כטב בחזה
- This topic has 2 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 3 שנים by
חלי.
-
מאתתגובות
-
-
חלי
אורחבן 55 – בחודש מרץ עבר אוטם שריר הלב – צנתור עם מחלה קשה בעורק הקדמי היורד – עבר אנגיופלסטיה לעורק הזה- אקו לב הראה ירידה בינונית בתפקוד הסיסטולי הכולל של חדר שמאלי 40%
לפני כחודש וחצי עבר ניתוח בשל קרע מיניסקוס – הופסקו המדללים סובב הניתוח .
כעת כ 3 שבועות כאב בחזה הולך וחוזר – הגיע למיון – נאמר לנו שהאקג תקין והטרופונין לא עלה – הסביר לי רופא תורן (אושפז בשישבת….) שהחשד שמדובר בתעוקה לא יציבה וייתכן שיבצעו צנתור.1. האם פיזיוטרפיה "קשוחה" שביצע לאחרונה עלולה לגרום למצב כזה? מדובר בביקור אחת לשבוע עם העלאת מאמץ רצינית בביקור.
2. האם המתנה במצכ כזה ללא טיפול עלולה להחמיר מצב? האם אין מדובר בצורך מיידי לטיפול בפועל ?.
מלבד זריקות בבטן אינו מטופל מנוטר. אגב, הזריקות אמורות לדלל את הדם – מה למעשה הסיבה שהן מבוצעות אם בעצם מה שאני מבינה זה שלא מדובר בחסימה .
בנוסף, האם הזריקות למעשה יכולות להסביר את ההקלה בכאב כעת? שוחרר הביתה וחזר אתמול בערב לאשפוז.
3. האם במצב בו אקג תקין וגם איו עליית טרופונין באמת יש צורך בצנתור ? האם אין בדיקה אחרת שניתן לעשות או שמחייב צנתור על מנת שלא לפספס חסימה.
4. האם יש קשר להפסקת המדללים סובב הליך הניתוח או שמא אם חלילה נוצרים קרישי דם בשל הפסקת הטיפול הדבר קורה מיידית ולא כעבור חודש…?אשמח לכל הבהרה /הסבר שכן מן הסתם השנה הזו באמת סבל המון מכאב בשל הקרע בברך וההמתנה הממושכת עד לטיפול.
-
שלום לחלי
תודה על שאלותיך היכולות לעניין רבים. אנסה לענות בקצרה לפי הסדר בו שאלת:
1) פעילות גופנית סדירה לפחות 4 פעמים בשבוע מומלצת וידועה כבעלת יכולת למנוע התקדמות של המחלה הכלילית. לא כן פעילות לא תדירה. נמצא כי פעילות של פעם פעמיים בשבוע בלבד אינה יעילה למטרה זו ואולי אפילו מעלה סיכון .
2) לפי הנתונים שהועברו בשאלה – ניתן להמתין בהינתן טיפול תרופתי מתאים הכולל זריקות קלקסן שנועדו למנוע היווצרות של קריש דם העלול לחסום את העורק הכלילי ולגרום התקף לב.
3) מקובל לבצע צנתור לנוכח שילוב של אינדיקציה סובייקטיבית (תלונת החולה המתאימה לתסמונת כלילית בלתי יציבה) בשילוב של אינדיקציה אובייקטיבית (כמו שינויים דינמיים באק"ג ו/או עליית הטרופונין. במידה ושני אלה שליליים רצוי לקבל עדות מעבדתית למחלה כלילית משמעותית באמצעות בדיקה בלתי פולשנית – כמו בדיקת מאמץ או CT קרדיאלי)
4) לצערינו אין בידי הרפואה למנוע לחלוטין הופעה חוזרת של אירוע קרדיאלי, גם בהינתן שנשמרו כל כללי המניעה השניונית. יחד עם זאת ידוע כי קיימת עליה בשכיחות ההופעה של אירוע כזה במהלך מספר שבועות לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי טסיות (או המדללים בלשונך)
בתקווה כי עניתי על שאלותיך לשביעות רצונך
ובברכה
פרופ' י.חסין -
חלי
אורחתודה על תשובותיך המפורטות !!!
אם כך באשר לפעילות הגופנית….הוא עושה את הפיזיוטרפיה בשל ההליך שביצע לאחר ניתוח הקרע ולא כפעילות גופנית לצורך שיקום הלב או מה שקשור לפעילות סדירה.
זו התדירות שהציע הפיזיוטרפיסט..
על מנת שלא ליצור נזק נוסף. ..האם קרדיולוג אמור להנחות כמה ומה רמת העומס,הרצוי?? כשאני חושבת על זה אני מבינה בעצם שהפיזיוטרפיסט התאים את הפעילות לפי מה שראה לנכון מבחינת הטיפול בקרע ללא קשר לבעיה הלבבית…..
בנוסף אשמח לחידוד קטן….במידה ואכן טרופונין ואקג לא מעידים על אוטם יהיה עדיף שלא לבצע צנתור?? ולבצע בדיקה שאינה פולשנית….
כמו כן אם הניתוח בוצע ב11.1 מה הסבירות לקשר בין האירועים? רשמת מספר שבועות ….האם זה בטווח של הסיכון….?אמנם חזרתי קצת על השאלות אבל מנסה קצת יותר לחדד ספציפית..אם אפשר ברשותך.
-
-
מאתתגובות