התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
שלום לאייל
לכאורה מדובר בתת תזונה עם פגיעה במערכת הווסקולרית הפריפרית והתחלה של בצקת. כנראה שאין פגיעה מבנית בלב (אם כי יש מקום לוודא זאת עם בדיקת אקו חוזרת).
לא דיווחת על בדיקות ספציפיות באשר לחסר תזונתי (כמו למשל טיאמין)
מציע מעקב וטיפול על ידי רופא גסטרואנטרולוג באשר לאבחנה של הפגיעה במערכת העיכול ורופא מומחה לטיפול בתזונה מתאימה.
בהינתן שהאקו החוזר יהיה שוב תקין אין מדובר בבעיה קרדיולוגית ספציפית
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאבי
בדיקת ההולטר מראה פעימות מוקדמות מרובות מאד ממקור חדרי
ממצא בעל משמעות המחייב ייעוץ קרדיולוגי בהקדם
בהצלחה
פרופ' י.חסיןשלום לאיציק
ההופעה של פלפיטציות קשורה כנראה לנטייה שלך לפתח הפרעות בקצב הלב – ראה ההתקפים בעבר של פרפור הפרוזדורים. איו בהכרח קשר לחסימה של העורקים הכליליים.
מומלץ לאבחן את הפרעת הקצב על ידי ביצוע הולטר אק"ג.
באשר להערכת הסיכון לקיום מחלה של העורקים הכליליים: יש לקחת בחשבון האם קיימים אצלך גורמי הסיכון למחלה כזו והעיקריים שבהם – יתר לחץ דם, סכרת, עלייה בשומני הדם, עישון, סיפור משפחתי. התלונה עליה אתה מתלונן אינה התלונה הטיפוסית למחלה זו (להזכיר – כאב לוחץ בחזה המופיע בעת מאמץ ומלווה בסימנים נילווים נוספים כמו קוצר נשימה, חולשה, הזעה…). בדיקת האקו במאמץ שללה בסבירות גבוהה מחלה כלילית הגורמת לאיסכמיה.
לנוכח כל אלו (ובמיוחד אם אין גורמי סיכון ובהתחשב באורח החיים הבריא עליו אתה שומר) – הסבירות למחלה כלילית נמוכה.
נכון שבדיקת סי טי כלילית יכולה לשלול בוודאות מחלה זו
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למשה
ידוע כי פעילות גופנית מאומצת יתר על המידה יכולה לעורר תופעות כמו אלו שתיארתה הנגרמות בעקבות תגובת הלב ובעקבותיו השפעה על כלי הדם להופעה של הפרעות קצב וירידה בלחץ הדם. נכון גם כי פעילות גופנית קיצונית יכולה לגרום נזק מבני ותפקודי מתמשך ובמיוחד כזה הנגרם לחדר הימני.
ההמלצה הברורה היא להמנע מפעילות בדרגה כזו הגורמת תופעות כפי שתיארת.
עם זאת ההמלצה הברורה היא לקיים פעילות גופנית סדירה ולפחות 3-4 פעמים בשבוע בעצימות בינונית.
במידה ויש עניין לאתר הפרעת קצב אפשרית הקשורה למאמץ כדאי לבצע בדיקת מאמץ וכן לחזור על ההולטר תוך ביצוע פעילות מהסוג שגרמה בעבר לתופעה המדוברת. יתכן כי איבחון מדויק יותר יביא להמלצה טיפולית המאימה.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאמונה
אי ספיקה מינימלית של מסתמי הלב הוא ממצא מאד שכיח. לעיתים בדיקת אקו לא מאתרת ממצא זה. לאור זאת אין להתייחס לשינוי מבדיקה לבדיקה כאל החמרה בתקינות המסתמים.
כנראה שבדיקגת האקו החוזרת בוצעה לבירור האפשרות שתסחיפים ריאתיים אחראיים לתסמונת שאת מתארת. בהקשר לכך מתבקשת תשומת לב להערכה האקוקרדיוגרפית של הלחץ הריאתי ומבנה ותפקוד החדר והעליה הימנית .
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לטל
המסתם המיטרלי מפריד בין החדר השמאלי לעליה השמאלי. בזמן התכווצות החדר השמאלי המסתם נסגר, מונע דליפה של הדם מהחדר אל העליה כך שכל הדם נזרק דרך המסתם הוותיני אל הגוף. המסתם בנוי משני עלעלים הנאחזים בטבעת המסתם ובמיתרים (קורדות) הבנויות מרקמת חיבור ונאחזות בשרירים הפפילריים המתכווצים ומחזיקים את המסתם הסגור כך שלא יצנח לכיוון העליה השמאלית. הקורדות בנויות מקורדות ראשיות הנעגנות בשריר הפפילרי ומהן מתפצלות קורדות משניות הנאחזות בעלעלי המסתם. קרע של הקורדות יכול להתרחש עקב חבלה ללב או על רקע חולשה של רקמת החיבור הבונה אותן. קרע של קורדה משנית מלווה בצניחה של חלק קטן של המסתם ובעקבותיו דליפה קלה / בינונית של המסתם. הלב מסוגל להתמודד עם דליפה קלה כזו ללא השלכות תפקודיות משמעותיות המצריכות טיפול כלשהו. יחד עם זאת לעיתים הדליפה יכולה להתגבר עם הזמן ויכול להתעורר צורך בטיפול מכוון שיקל על הלב להתמודד עם עומס הנפח המתלווה לדליפה חמורה יותר של המסתם.
ההמלצות שקיבלת תואמות את מצבך: בשלב הנוכחי אין מקום להתערבות רפואית אבל נדרש מעקב קליני ואקוקרדיוגרפי לצורך זיהוי אפשרי של החמרה במצב שתחייב התייחסות רפואית מתאימה בטרם הופעה של פגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הלב.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למעיין
כאב בחזה יכול להגרם על ידי מגוון רחב של סיבות רובן דווקא לא ממקור הלב. אכן מחלה של מערכת העיכול העליונה היא אחת מסיבות אלו.
לתשומת לב כי בהיותך אשה צעירה הסבירות למחלה כלילית נמוכה במיוחד בהעדר גורמי סיכון משמעותיים (כמו עישון, יתר שומני הדם, סכרת, יתר ל.ד.). כאשר הכאב בחזה נגרם על ידי מחלה כלילית הוא לרוב לא מתמשך כל היממה (כפי שאת מתארת) טיפוסי שהוא מוחמר בעת פעילות ומלווה בסימנים נוספים (כמו חולשה, קוצר נשימה, הזעה, בחילה, חיוורון).
לאור כל אלו כנראה שהחשש שלך אינו מוצדק.
יחד עם זאת עליך לפנות לרופא המטפל שלך לצורך הערכה ראשונית – רישום אק"ג ויתכן גם בדיקת מאמץ ואקוקרדיוגרפיה
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לעופר
התשובה של מיפוי הלב אינה התשובה המקובלת. המפוי אינו בודק טרשת אלא איסכמיה (הספקת דם בעייתית לשרי הלב). אני מניח כי המיפוי הראה הפרעה כזו במידה שאינה חמורה.
מידת הדחיפות בהתייחסות הרפואית נקבעת על יד התסמונת שהביאה לבדיקות שעברת. במידה ומדובר בהופעה חדשה של תסמינים או בהחמרה לאחרונה של תסמינים ידועים, יש בכך משום צורך במענה מוקדם ככל הניתן (יכול להתאים לתסמונת כלילית בלתי יציבה) ואפילו פניה למיון. במידה והתסמונת אינה מזעיקה זמן המתנה של שבועיים הוא זמן סביר.
בברכת בריאות טובה
פרופ' י.חסיןשלום לאבי
כאב בחזה יכול להגרם ע"י מחלה בכל אחד מהאברים הנמצאים באיזור – כולל בטן עליונה, ריאות עצמות ושרירים. האבחנה המבדלת רחבה. ההערכה הראשונית ניתנת ע"י אנמנזה ואפשר לסמוך על קרדיולוג וותיק ומנוסה כי יאתר אותו סיפור המעלה חשד למחלת לב. כאב רצוף במשך חודש אינו אופייני לכאב ממקור קרדיאלי, יותר מתאים לכאב ממקור גרמי או שרירי. מצטרפת להערכה זו היא העובדה כי המיפוי היה שלילי וכי צנתור בעבר לא הראה מחלה כלילית משמעותית, מה גם שאתה שומר על כללי מניעה טובים.
יחד עם זאת כדאי אולי להשקיע מאמץ אבחוני ולאתר את מקור הכאב (בעזרת רופא המשפחה שלך)
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לענת
למיטב ידיעתי SVT קצר ללא עילפון או תחושת עילפון לא אמור למנוע הוצאת רשיון נהיגה
בברכה
פרופ' י.חסין -
מאתתגובות