התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום רב
העיבוי הקל של שריר הלב הוא גורם אפשרי להפרעה בתפקוד הדיאסטולי. יתכן כי נגרם על ידי יתר לחץ דם. (ראה העליה היתירה של לחץ הדם במאמץ)
מציע פניה לרופא המטפל להשלמת ההערכה והחלטה באשר לצורך בטיפול
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום רב
אחת הנקודות השגרתיות לבדיקה רפואית של הדופק היא בגרון (כמו במרפק, מבשורש כף היד במפשעות, בברך ובכף הרגל.
אם השאלה מכוונת להרגשת הדופק ביד הנוגעת בגרון – הרי שזו הרגשה תקינה
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום ליריבקודם לכל ברכותי על יכותך לשמור כראוי על כללי המניעה השניונית. אין ספק כי אורח החיים שאתה נוקט כולל השמירה על תזונה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי משפרים את סיכוייך לטווח הארוך.
עם זאת בדיקת האקו במאמץ מעלה ספק באשר לשלימות הטיפול בעורק הימני (כפי שכתוב בעת התקף הלב היה חשש מסוים לפתוח את הסטנט למלוא קוטר העורק בשל האפשרות שפעולה כזו תגרום לזריעה של קרישי דם מהקריש שבדופן העורק.
יש לזכור כי אחת הסיבות לחסימה טרומבוטית מאוחרת של סטנט היא פתיחה לא מליאה שלו (Under expansion).
ממליץ להתייעץ עם הקרדיולוג שלך באשר לאפשרות של צנתור חוזר מתוך המחשבה כי בתנאים הנוכחיים (מצב אלקטיבי ללא קריש פעיל בעורק) ניתן יהיה להשלים את הפעולה בצורה אופטימלית.
בכל מקרה אין להפסיק את הטיפול נוגד צימוד הטסיות הכפול שאתה מקבל ואשר נועד למנוע סטנט טרומבוזיס.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לדינה
(SVT ( Supra Ventricular Tachycardia: קצב לב מואץ כתוצאה מהתפרצות מוקד חשמלי על חדרי. הפרעת הקצב מופיעה באיזור אנטומי מוגדר של המערכת החשמלית של הלב. גורמים שונים יכולים לתרום להתפרצותה ובין השאר גם עליה בקטחול אמינים כתוצאה מהתרגשות. במקרה כזה הקרדילוק (שחוסם את הרצפטורים מסוג ביטא של הקטחול אמינים) יכול למנוע את התופעה.
הטיפול הטוב והמומלץ למניעת התקפים של SVT הוא צריבה של המוקד ממנו מתפרצת הפרעת הקצב (אבלציה)
חוזר על הצעתי להתייעץ עם קרדיולוג
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום ליצחק
הנושא שהעלית מעסיק רבות את הרופאים המטפלים באי ספיקת לב מתקדמת ובהתאם התשובה מעט מורכבת.
LVAD היא משאבה מכאנית השואבת דם מהחדר השמאלי ומזרימה אותו לאבי העורקים. המשאבה אינה תומכת בפעולת החדר הימני שלאחר ניתוח עליו לעמוד במלוא ספיקת הדם שכעת "נמשך" מכיוון חדר שמאל המשופר ע"י LVAD. לכן לאחר הניתוח חדר ימין מהווה לרוב "החוליה החלשה" במערכת המשולבת של לב אנוש הנתמך בLVAD. תפקוד לקוי של החדר הימני עלול להופיע מיד לאחר ניתוח LVAD או אף חודשים לאחר הניתוח. הסיבות לכשל של חדר ימין עשויות להיות קשורות בסיבה הראשונית שגרמה לאי ספיקת לב (ובנוכחות פגיעה בשני החדרים, תפקוד חדר שמאל הוחלף במשאבה אבל חדר ימין נותר ללא תמיכה כאשר הוא אמור להתמודד עם תפוקת לב גבוהה מאשר זו שהייתה לפני השתלת ה LVAD), בתופעות חולפות לאחר הניתוח (כגון עודף נוזלים, הפרעות קצב או תגובה למצב הדלקתי להם החולה חשוף לאחר הניתוח) או בשינוי מבנה של החדר הימני בעקבות משיכה של המחיצה הבינחדרית לכיוון שמאל (תוצאה של פעולת השאיבה של מכשיר הLVAD). הטיפול במצב דורש לרוב התאמה של מהירות הLVAD, הורדת הלחץ הריאתי (הלחץ מולו עובד החדר הימני), הוצאת עודף נוזלים ותמיכה בתרופות המשפרות את התכווצות הלב. לעיתים נדירות יש צורך בהשתלת מכשיר נוסף לתמיכה בלב הימני (זמני או קבוע) או בקידום התור להשתלת לב.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למיכאל ד.
ירידת המוגלובין סמוך לאחר ניתוח גדול יכולה פשוט להגרם על ידי דמם בזמן הניתוח. במהלך התקופה הסב ניתוחית הגוף משלים ובונה מחדש את ההמוגלובין בתנאי שאין חסר בחומרי הבניין (ברזל, חומצה פולית וויטמין B12) כאשר קיימת ירידת המוגלובין לא מיידית אלא זמן לאחר הניתוח קרוב לוודאי כי ירידת ההמוגלובין במקרה שלך נגרמה על ידי דמם מתמשך ממקור כלשהו בגופך, דמם אשר מוגבר על ידי הטיפול באספירין ופלביקס שנועדו למנוע את צימוד הטסיות. אומנם הפסקת הטיפול בנוגדי הטסיות יכול לעצור את הדמם אבל סכנתו בצידו כאשר העורקים ו/או השתלים הכליליים עלולים להחסם עקב קרישת הדם. המשימה המיידית היא לנסות ולאחר את מקור הדמם ולתת טיפול מקומי שימנע את הדמם. מקור הדמם סמוי השכיח ביותר במקרה כמו שלך הוא מערכת העיכול. כמובן שהופעה של דמם גלוי (כמו שתן דמי) יכולה לכוון למערכת אחרת.
מומלץ להשלים את הבירור והטיפול במקור הדמם. כמובן להשלים את חומרי בניין ההמוגלובין אם נמצא בהם חסר. הפסקת הטיפול נוגד צימוד טסיות רק באופן זמני במידה והדמם מגיע לערכים הפוגעים בבריאותך.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לירדן
בדיקת ההולטר שלך מראה נטיה קלה להפרעת קצב ממקור על חדרי.
בדיקת האקו תקינה – כלאמר אין פגיעה מבנית בלב או במסתמים.
כשלעצמה מדובר בהפרעה קלה, בוודאי שאינה מסוכנת, אין מקום לשינוי התנהגות או טיפול כלשהו.
בכותרת הוזכר SVT – טכיקרדיה על חדרית. במידה וסבלת התקף של SVT הרי שזה יכול להתעורר על ידי הפעימות המוקדמות ממקור עלייתי שנצפו בהולטר. התקף כזה יכול לחזור ומחייב התייחסות רפואית מתאימה לצורך מניעתו.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לשלומית
נזכיר כי התגובה האלרגית היא תגובה בלתי ספציפית היכולה להגרם על ידי אלרגנים (חומרים גורמי אלרגיה) רבים ושונים. לא ברור על סמך מה נקבע כי מדובר באלרגיה לפלביקס כאשר גם התרופות האחרות יכולות לגרום לאלרגיה, כמו גם חשיפה לחומרים אחרים.
בכל מקרה בתשובה לשאלותיך – התרופות שקיבלת חוסמות את ההשפעה של החומרים המופרשים בגוף ומעוררים את התגובה האלרגית. במידה והגירוי לאלרגיה ממשיך התופעות תחזורנה לאחר הפסקת התרופות.
באשר לתחליף לפלביקס – ישנן שתי תרופות אפשריות ששמן ברילינטה ואפיאנט
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למיכל
בדיקת דם המעידה על דלקת (מניח כי מדובר ב CRP) ונוזל בפריקרד – יכולים להתאים לדלקת בקרום הלב – פריקרדיטיס.
דלקת כזו היא אחד הסיבוכים (הנדירים אומנם) של חיסון הקורונה.
מציע להתייעץ עם הרופא המטפל
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לעוזי
התסמונת שאתה מתאר בהחלט מתאימה להפרעה בקצב הלןב עם פעימות מוקדמות (יתכן ממקור חדרי לאור התיאור של קוצר נשימה רגעי היכול להגרם כאשר בעת הפעימה המוקדמת מתכווצת העליה כנגד מסתם מיטרלי סגור ואז עולה הלחץ בעליה ובנימי וורידי הריאות עליה רגעית זו גורמת את הרגשת קוצר הנשימה)
בכל מקרה חשוב לתעד את האק"ג בעת ההרגשה הלא נוחה וכך לקבוע את האבחנה. מציע לבצע הולטר אק"ג בתקווה כי במהלך היממה בה תהיה מחובר להקלטה תופיע ההרגשה הלא נוחה ונוכל לראות את התרשים בזמן אמת ולקבוע את האבחנה.
בכל מקרה יש מקום להשלים את הבירור הקרדיאלי על ידי אקו לב ומבחן מאמץ
עם כל התיעוד כדאי להגיע לייעוץ קרדיולוג
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לצביה
איוושה סיסטולית בנסיבות שלך יכולה לנבוע מפגיעה מסתמית (אי ספיקה של המסתם המיטראלי או היצרות של המסתם האאורטלי) לעיתים נדירות יותר עקב היצרות פונקציונלית במוצא החדר השמאלי.
האזהרות בנוגע לבעיות בשריר הלב בהקשר לחיסון נובעות מהופעה (נדירה וחולפת) של דלקת בשריר הלב בעיקר בצעירים.
בהתאם אין בממצא של אוושה כפי שאת מתארת כדי למנוע ממך לבצע את החיסון השלישי. נזכיר כי בהתאם לגיל ונוכחות יתר ל.ד. את נמצאת בקבוצת הסיכון המוגבר מקורונה.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לצביה
איוושה סיסטולית בנסיבות שלך יכולה לנבוע מפגיעה מסתמית (אי ספיקה של המסתם המיטראלי או היצרות של המסתם האאורטלי) לעיתים נדירות יותר עקב היצרות פונקציונלית במוצא החדר השמאלי.
האזהרות בנוגע לבעיות בשריר הלב בהקשר לחיסון נובעות מהופעה (נדירה וחולפת) של דלקת בשריר הלב בעיקר בצעירים.
בהתאם אין בממצא של אוושה כפי שאת מתארת כדי למנוע ממך לבצע את החיסון השלישי. נזכיר כי בהתאם לגיל ונוכחות יתר ל.ד. את נמצאת בקבוצת הסיכון המוגבר מקורונה.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאסף
בעת מעבר למצב של שכיבה חלה עלייה בנפח הדם החוזר אל הלב מפלג הגוף התחתון וכך מעמיס על הלב וכן נלחצת הסרעפת כלפי מעלה וכך קטן הנפח הפוטנציאלי של הריאה.
בהתאם – הפרעה בתפקוד הלב או הריאה יכולה להתבטא בהרגשת קוצר נשימה בעת המעבר לשכיבה.
הערה רפואית ראשונית תכוון להמשך הבירור קביעת האבחנה והטיפול המתאים
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למתן
תשובתי מבוססת על ההנחה כי אכן מדובר ברפרוף (ולא פרפור) פרוזדורים טיפוסי (ןלא לא טיפוסי)
הפרעת קצב זו מקורה במעגל חשמלי חוזר בעליה הימנית באיזור המעבר התחתון שבין העליה הימנית לחדר הימני. הגישה לאיזור זה היא נוחה יחסית, סיכווי ההצלחה טובים והסיכון יחסית נמוך.
מדובר בפעולה מומלצת.
מאחר והפעולה מתבצעת בעליה הימנית ולא בעליה השמאלית הסיכון לתסחיף מוחי נמוך ביותר.
MRI של המוח אינו נחוץ ואינו תורם לפעולה זו
אינני רואה מניעה לבצע את הפעולה במועד בו נקבעה.
נ.ב. גם אם האבלציה תסתיים בהצלחה יהיה צורך להמשיך בטיפול נוגד הקרישה שאתה מקבל
בהצלחה
פרופ' י.חסין
