התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום למאי
נושא איזון תרופתי פרטני נתון בלעדית לרופא המטפל
בהתאם אני מנוע מלתת תשובה לשאלתך
נ.ב. הרגשת פלפיטציות אינה תמיד ביטוי להפרעת קצב. מציע לוודא נושא זה עם הולטר חוזר ורק לאחריו להחליט על המשך הטיפול התרופתי
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום ליעקב
יש לזכור כי מידת הדיוק של מיפוי הלב במאמץ עומדת על כ 85%
במידה ועדיין קיים הסבל שתיארת בפנייתך מציע לפנות לקרדיולוג להערכת התסמונת והחלטה באשר להמשך הבירור הקרדיאלי
בברכה
פרופ' י.חסיןושוב שלום לדניאל
עובי המחיצה לרוב אינו משתפר אלא אם כן נוצר נזק לשריר באיזור
נוזל פריקרדיאלי מינימלי – ממצא שגרתי אינו דורש התייחסות מיוחדת אלא אם כן קיים חשד קליני למחלת הפריקרד.
בתשובה כתוב שהלחץ הריאתי המקסימלי הוא 28 ממ"כ – ממצא תקין
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לדניאל
תוצאות בדיקת האקו שהעברת הן בתחום התקין. ההבדל בין שתי הבדיקות יכול לנבוע מטכניקות מדידה שונות אין עדות ליתר לחץ ריאתי.
לא ברור הרקע הקליני בשלו בוצעו בדיקות האקו. אם רלוונטי מציע שקרדיולוג, מומחה בבדיקת אקו, יבדוק את ההקלטות של שתי הבדיקות ויחווה דעה ברורה, במיוחד באשר לעובי המחיצה
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לשואל
מדובר במחלת לב קשה עם שילוב של הצרות קשה של המסתם האאורטלי, תפקוד ירוד של החדר השמאלי, אי ספיקה בינונית של המסתם המיטראלי, יתר לחץ בעורקי הריאה, אי ספיקה קשה (משנית) של המסתם הטריקוספידלי ופרפור פרוזדורים עם תגובה חדרית מהירה
זקוקה בהקדם לטיפול קרדיולוגי אינטנסיבי לשיפור מצבה, רצוי במהלך אישפוז במחלקה קרדיולוגית
בהלחה
פרופ' י.חסיןשלום לשני
הסתיידויות בעורקים הכליליים הן סמן בדוק לקיום מחלה אטרוסקלרוטית של עורקים אלו.
אומנם לרוב למחלה ביטוי קליני אבל לעיתים היא יכולה להיות ללא תסמנינים
ככל שההסתידויות נרחבות יותר (מבוטא בדרך כלל במדד הנקרא Calcium score) עולה הסיכון לאירוע כלילי עתידי (כמו אוטם בשריר הלב)
לאור הממצא של "הסתיידויות גסות בעורקים הכלילייםמומלץ להשלים את הבירור על ידי ביצוע של אקו במאמץ או מיפוי לב במאמץ
בכל מקרה רצוי לשקול עם הרופא המטפל טיפול תרופתי במסגרת של מניעה ראשונית
בברכה
פרופ' י.חסין
בברכה
י.חסיןשלום למוטי
תודה על העלאת נושא כה חשוב
ברור לכולנו כי טיפול מקדים ומוקדם הוא היעיל ביותר בהתמודדות שלנו עם מחלות הלב. ביכולתו של טיפול כזה להציל חיים, למנוע נזק קבוע ונכות שבעקבותיו.
בשנים האחרונות אנו עדים לתנופת פיתוח מרשמה של אמצעים לניתור מרחוק של פעולת הלב. ניתור זה משמש לשיפור יכולת האבחנה של תסמונות קרדיאליות שונות, למעקב ושיפור הטיפול במחלות קיימות ולאחרונה אנו עדים גם לניצנים ראשונים של יכולת התרעה על אירוע מתקרב או על אירוע חריף בתחילתו.
הדוגמה של פעילותו הברוכה של השעון שהציל את חייו שלאלעד גולן מהווה דוגמה למגמה זו. יש לצפות כי עם ריבוי השימוש במיכשור מסוג זה נצפה בשיפור משמעותי בנושא התחלואה והתמותה ממחלות הלב.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאורית
בהקשר להערה לגבי הסובלים מחסמים חשמליים בלב, השפעתו העיקרית של הקרדילוק היא באתר סינוס הגת (הקוצב הראשי של הלב) (Sino-atrial node) ובאתר הקשרית העלייתית / חדרית (Atrio-ventricular node) אין לו השפעה על ההולכה בצרורות ההולכה הנמוכים יותר (כולל צרור ההולכה הימני) כך שאין מניעה להעלות את מינון הקרדילוק גם בנוכחות פגיעה בהולכה בצרור ההולכה הימני.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום ליוסי
נכון היפנו אותך להשלמת הבירור הקרדיאלי של הרגשת הלחץ בחזה על ידי אקו – שיכול לאבחן שינוי מבני בלב הגורם הרגשה זו (כמו קרדיומיופטיה היפרטרופית או צניחת המסתם המיטרלי) והולטר – שיכול לאבחן עוית של העורק הכלילי (על ידי רישום שינויים במקטע ה ST באק"ג) או הפרעת קצב הלב.
להזכירך כי הרגשת הלחץ בחזה יכולה להגרם גם על ידי גורמים לא קרדיאליים
בהצלחה בהשלמת הבירור והתוית טיפול מתאים
פרופ' י.חסיןשלום לאורח
ההחלטה על השתלת קוצב לב בשל ברדיאריתמיה במיוחד בנסיבות שאת מתארת, מתבססת על חומרת הברדיקרדיה כפי שנרשמה באק"ג (אפשר כמובן להיעזר בלופ רקורדר) ובחומרת התסמונת – במיוחד לנוכח ביטוי של אובדן הכרה.
על פניו בנסיבות שהעברת מדובר בתגובת יתר חולפת של מערכת העצבים האוטונומית הפרסימפטטית ואין מדובר בסיכון לחיים
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לרון
בדיקת ה MRI מראה פתולוגיה משמעותית בשריר הלב הכוללת הצטלקות ותהליך דלקתי פעיל.
נדרשת התייחסות קרדיאלית בהקדם בהקשר לאבחנה היסודית והטיפול הנדרש.
בברכת הצלחה בהתמודדות עם המחלה
פרופ' י.חסיןושוב שלום לרונן
במידה ולא מזוהה סילון של דליפה של המסתם המיטראלי אין אפשרות טובה להתייחס ליתר לחץ ריאתי. העדר סילון כזה אינו שולל קיום של יתר לחץ ריאתי.
במקרה שיש דליפה כזו תשובת האקו המליאה אמורה למדוד את מהירות הסילון וממנה הערכה של הלחץ הריאתי.
לעיתים, מפאת עומס העבודה, יש צורך בשאלה מכוונת באשר למדידה זו.
דליפה של המסתם ניתנת לאיתור ברוב המקרים ואינה בהכרח תולדה של פתולוגיה של המסתם.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לשירה
השמיעה של קולות בעבוע וצפצופים מהריאות כוללת גם מחלת ריאות. נכון כי לאחר התקף לב הסבירות הגבוהה כי מדובר באי ספיקה של החדר השמאלי והצטברות נוזלים בריאות.
הטיפול באי ספיקת הלב הוא טיפול מורכב וכולל תרופות להקלת העומס על הלב מעבר לטיפול המשתן הכלול בפנייתך
בהתאם אין ביכולתי לתת תשובה הולמת לפנייתך במסגרת הנוכחית.
מציע פניה לקרדיולוג לצורך השלמת ההערכה הקרדיאלית והנחייה באשר לטיפול המתאים
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לשירה
השמיעה של קולות בעבוע וצפצופים מהריאות כוללת גם מחלת ריאות. נכון כי לאחר התקף לב הסבירות הגבוהה כי מדובר באי ספיקה של החדר השמאלי והצטברות נוזלים בריאות.
הטיפול באי ספיקת הלב הוא טיפול מורכב וכולל תרופות להקלת העומס על הלב מעבר לטיפול המשתן הכלול בפנייתך
בהתאם אין ביכולתי לתת תשובה הולמת לפנייתך במסגרת הנוכחית.
מציע פניה לקרדיולוג לצורך השלמת ההערכה הקרדיאלית והנחייה באשר לטיפול המתאים
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לרונן
יתר לחץ דם ריאתי, במיוחד בשלב מתקדם, גורם שינויים בצילום החזה ובאק"ג. עם זאת העדר שינויים כאלו אינו שולל יתר לחץ דם ריאתי במיוחד בשלב מוקדם.
בדיקת האקו היא הבדיקה השכיחה ביותר לצורך איתור והערכת החומרה של יתר לחץ ריאתי. בדיקת הלחץ הסיסטולי בחדר הימני ובהתאם גם הלחץ הסיסטולי בעורק הריאה מתבצעת על ידי הערכה של מהירות הסילון הנוצר בעת דליפה של המסתם הטריקוספידלי (המסתם שבין החדר לעליה הימנית). בדיקה זו מהווה חלק שגרתי של בדיקת אקו מליאה. במידה ואין כל דליפה כזו בדיקת האקו לא תוכל לכמת את הלחץ בעורק הריאה.
בברכה
פרופ' י.חסין
