ושוב שלום לצביקה
מצטער על הטעות שבתשובה.
להלן תשובה מתוקנת:
בדיקת ההולטר מראה נטיה קלה להפרעת קצב על חדרית
לא נצפה פרפור הפרוזדורים
לא דיווחת על התסמונת בעיקבותיה בוצעה הבדיקה
ההחלטה באשר לטיפול תרופתי או בדיקות נוספות – אם בכלל – תינתן בהתאם לתסמונת הקלינית
מציע לפנות לרופא המטפל לצורך קביעת התייחסות רפואית מתאימה
בברכה
פרופ' י.חסין

שלום לאיתן
תנוח דעתך
המספרים שהעברת הם בגדר הנורמה (לתשומת ליבך בתשובת האקו לרוב ניתנים גבולות הנורמה בסוגריים בצמוד לתשובה הפרטנית כפי שנמדדה בבדיקה )
יש לשים לב גם לתפקוד המסתמים – לעיתים הפרעה קלה בתפקודם (במיוחד זה של המסתם המיטרלי) יכולה לגרום הרגשה של דקירות בחזה.
בברכה
פרופ' י.חסין

שלום לאיציק
בעיקרון הרגשת סחרחורת יכולהלהגרם עקב הפרעה בתפקוד של אחד משלושה איברים: מוח, אוזן תיכונה והלב. בהתאם לנסיבות התופעה רופא המשפחה יפנה לבירור על ידי נוירולוג, רופא א.א.ג ו/או קרדיולוג.
באשר לנושא הלב התחושה יכולה להגרם מתסחיף קטן (שיתכן ונזרק מהמסתם המכני שלך) או מהפרעת קצב חולפת.
בהתאם מתבקש לבצע בדיקת אקו ובדיקת הולטר (מעקב אק"ג במשך 24 שעות)
בברכה
י.חסין
ב

שלום לחלי
תודה על שאלותיך היכולות לעניין רבים. אנסה לענות בקצרה לפי הסדר בו שאלת:
1) פעילות גופנית סדירה לפחות 4 פעמים בשבוע מומלצת וידועה כבעלת יכולת למנוע התקדמות של המחלה הכלילית. לא כן פעילות לא תדירה. נמצא כי פעילות של פעם פעמיים בשבוע בלבד אינה יעילה למטרה זו ואולי אפילו מעלה סיכון .
2) לפי הנתונים שהועברו בשאלה – ניתן להמתין בהינתן טיפול תרופתי מתאים הכולל זריקות קלקסן שנועדו למנוע היווצרות של קריש דם העלול לחסום את העורק הכלילי ולגרום התקף לב.
3) מקובל לבצע צנתור לנוכח שילוב של אינדיקציה סובייקטיבית (תלונת החולה המתאימה לתסמונת כלילית בלתי יציבה) בשילוב של אינדיקציה אובייקטיבית (כמו שינויים דינמיים באק"ג ו/או עליית הטרופונין. במידה ושני אלה שליליים רצוי לקבל עדות מעבדתית למחלה כלילית משמעותית באמצעות בדיקה בלתי פולשנית – כמו בדיקת מאמץ או CT קרדיאלי)
4) לצערינו אין בידי הרפואה למנוע לחלוטין הופעה חוזרת של אירוע קרדיאלי, גם בהינתן שנשמרו כל כללי המניעה השניונית. יחד עם זאת ידוע כי קיימת עליה בשכיחות ההופעה של אירוע כזה במהלך מספר שבועות לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי טסיות (או המדללים בלשונך)
בתקווה כי עניתי על שאלותיך לשביעות רצונך
ובברכה
פרופ' י.חסין

שלום לדניאל
לא העברת שום פרטים על מצבך – כולל גיל ומחלות ידועות.
התופעה של ירידת הדופק לערכים שאתה מציין אינה חריגה במיוחד.
יחד עם זאת נשאלת השאלה האם מתלווה לירידת הדופק גם דום נשימה. האם בת זוגך מתלוננת שאתה נוחר בשינה?
מציע להשלים את ההערכה על ידי ביצוע רישום אק"ג במשך 24 שעות (בדיקת הולטר)
וכן בדיקת השינה במעבדת שינה
בברכה
פרופ' י.חסין

שלום לויקטור
לאחר התקף לב מומלץ להצטרף למסגרת של שיקום חולי לב. שם תוכל לקבל את השירות אותו אתה מבקש כולל שירותי פסיכולוג וקבוצת תמיכה.
באשר למעקב המקצועי והסבר על מדיניות המניעה השניונית הרי שזה נתון לרופא המשפחה והקרדיולוג המטפל
בברכה
פרופ' י.חסין

שלום לחלו
התיאור שמסרת אינו מכוון לתסמונת קרדיווסקולרית ספציפית לא באשר לבעיה בוורידים (פקקת וורידית ואפשרות של תסחיף ריאתי ממנה) ולא באשר לחסימת עורקים (מבין כי מדובר בעורקים המספקים דם ללב חסימה היכולה לגרום לתעוקת חזה והתקף לב)
מציע כי תפנה עם חששותיה לרופא המטפל אשר יוכל לשלוח אותה לבדיקה על קולית של הוורידים ובכך לשלול את החשש מפני פקקת וורידית ולבדיקת מאמץ אשר תוכל להפיג את החשש מפני מחלת לב איסכמית. באשר לתוחלת החיים אכן השמנה יתירה ואורח חיים סדנטרי קשורים בקיצור תוחלת החיים ( כאשר שינוי אורח החיים עם ירידה במשקל ופעילות גופנית שגרתית משפרים את הסיכוי לחיים ארוכים) ובנוסף חשוב לוודא ולטפל בגורמי הסיכון השכיחים כמו עישון, יתר לחץ דם, סכרת ועודף שומנים בדם.
מציע פניה לרופא המטפל במסגרת "בדיקת הבריא" לצורך השלמת הבדיקות והדרכה מתאימה.
בהצלחה
פרופ' חסין יהונתן

שלום ללינוי
במסגרת בדיקת האפשרות כי מקור הכאב בחזה הוא קרדיאלי וכאשר הבדיקות במנוחה היו תקינות כדאי לבצע גם בדיקת מאמץ.
בברכה
פרופ' י.חסין