התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
שלום לא.א.
אי ספיקת המסתם המיטרלי משמעותה שהמסתם אינו אוטם לחלוטין כך שבזמן התכווצות הלב חלק מהדם "בורח" אחורנית חזרה לעליה (ונשמעת אוושה) במקום לצאת כולו קדימה דרך המסתם האאורטלי אל אבי העורקים. ממילא החדר והעליה השמאליים צריכים להתמודד עם עומס נפח ומופיעה התרחבות שלהם. ככל שהדליפה קשה וההתמודדות נתקלת בקושי מופיעה תסמונת שעיקרה קוצר נשימה. בנוכחות תסמונת מתאימה הנגרמת על ידי דליפה קשה יש צורך לבצע תיקון אנטומי שיאטום את דליפת הדם.
בשלב בו את נמצאת עיקר ההמלצה לבצע מעקב תקופתי על ידי אקו ולוודא שאי הספיקה המיטרלית לא התקדמה ותפקוד הלב לא נפגע.
באשר לטיפול תרופתי יש לשקול תרופות מרחיבות עורקים כך שתיפחת ההתנגדות לזרימת הדם דרך האאורטה וממילא תקטן דליפת הדם אחורנית לעליה. כל גורם המעלה את לחץ הדם יכול להחמיר את אי הספיקה המיטרלית
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאיילת
שאלת שאלה חשובה אבל מורכבת. תקצר היריעה במסגרת פורום זה לתת תשובה מליאה. מציע להשלים בספר רפואה או פיזיולוגיה ואפילו ויקיפדיה בנושא הבצקת
להלן תקציר כמיטב יכולתי.
מערכת הלב וכלי הדם בנויה ממשאבה (הלב) המזרימה דם אל מערכת העורקים הגדולים המתפצלת לעורקים קטנים ועורקיקים המובילים אל הקפילרות גם מתבצע שחלוף חומרים עם הרקמה. מהקפילרות מתאסף הדם אל הורכידונים, הוורידים הגדולים יותר וחזרה אל הלב.
נושא שחלוף הנוזלים שבין הנימיות (קפילרות) לבין הרקמה העוטפת אותן תואר לפני שנים רבות על ידי סטרלינג. הקפילרה בנויה צינור דק מוקף בשכבת תאים דקה וביניהם חורים קטנטנים המאפשרים מעבר של מים ומולקולות קטנות. מולקולות גדולות (בעיקר החלבונים אינם עוברים דרך המסננת. הגורם המשיע על מעבר הנוזל בין הקפילרה לרקמה הוא הבדל הלחצים שבין הלחץ ההדרוסטטי ללחץ הקולואיד אוסמוטי שבתוך הקפילרה (בהנתן שלחצים אלו נמוכים מאד בתוך הרקמה). בצד העורקי הלחץ ההידרוסטטי גבוה יחסית (כ 30 ממ"כ) כך שהנוזל מסתנן אל הרקמה. בצד הוורידי הלחץ ההידרוסטטי נמוך כך שהלחץ הקולואיד אוסמוטי יונק את הנוזל חזרה אל הקפילרה.
בהנתן פגיעה בשלמות דופן הקפילרה, כמו בתהליך דלקתי, (הסננה של החלבון אל הרקמה) או בירידה בתחולת החלבון בדם, יורד הלחץ הקולואיד אוסמוטי ונשאר יותר נוזל ברקמה (בצקת).
בהנתן עליה בלחץ הוורידי (פגיעה בניקוז הוורידי או במצב של אי ספיקת הלב) שוב נשאר הנוזל ברקמה ומופיעה בצקת.
נפח הנוזל בתוך מערכת הווסקולרית מווסת על ידי פעילות הלב והכליות. נכון שעיקרו של נפח זה נמצא במערכת הוורידית.
הפוסיד גורם לשיתון יתר, מוריד את הלחץ בוורידים וכך מסייע לספיגת הבצקת.
אין קשר ישיר בין לחץ הדם בעורקים הגדולים לבין הלחץ בצד העורקי של הקפילרה (זאת בשל הנחתת הלחץ בעורקים הקטנים. ככל שהתנגודת בעורקים הקטנים גדלה כך עולה לחץ הדם, בהנתן תפוקת לב תקינה).
התרופותחוסמות מערכת הבטא ומערכת הרנין אנגיוטנסין משפרות את פעילות הלב וכך מסייעות בתסמונת אי ספיקת הלב
ברור שנגעתי בנושא רק בקצה המזלג והשאר דורש עיון
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לדני
היצרות קשה של המסתם האאורטלי יכולה לגרום לתסמונת שתוארה בפנייתך.בתגובה לפעילות גופנית ובמיוחד איזומטרית יכולה להופיע תגובה רפלקטורית עם ירידה חולפת בלחץ הדם ובדופק לגרום תסמונת של עירפול עד כדי אובדן ההכרה (סינקופה).
סינקופה, כאב בחזה וקוצר נשימה הן שלוש התסמונות הקלסיות היכולות להגרם על ידי היצרות קשה של המסתם האאורטלי. הופעת התסמונת מנבאת קיצור משמעותי של תוחלת החיים (כדי 2-4 שנים) ולכן היא אינדיקציה ברורה לטיפול להחלפת המסתם המוצר (ובגיל 87 באמצעות השתלת מסתם מילעורית – TAVI- Trance catheter Aortic Valve Implantation).
מומלץ בחום לפנות לקרדיולוג לצורך השלמת ההערכה והטיפול הנחוץ.
בהצלחה
פרופ' י.חסיןשלום למאי
מכשיר Tens מעביר פולסים חשמליים קצרים וחלשים לנקודות מפתח וכך משבש את מעבר תחושת הכאב למוח.
המכשיר אינו מומלץ למושתלי קוצב לב (הגירוי החשמלי עלול לשבש את פעולת הקוצב)ולאותם חולים הסובלים מהפרעת קצב משמעותית (מהחשש שהגירוי החשמלי יעורר הפרעת קצב מתמשכת)
במקרה שלך כפי שבא לידי ביטוי במידע בהעברת: בנוכחות לב בריא וללא הפרעת קצב משמעותית, ין מניעה משימוש במכשיר
באיחולי לידה קלה
פרופ' י.חסיןשלום למאי
אין זה מסוכן אבל יתכן כי יהיה סבל מדופק איטי בשעות שלאחר נטילת המינון הנוסף של הקרדילוק
מציע לדלג על מנת הערב
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לכפיר
המדובר בתלונה מאד לא ספציפית וקשה לי להתייחס אליה במסגרת זו. יתכן ומדובר ברגישות יתר שלך
מציע פניה אל הרופא שלך לצורך הערכה והפניה לבירור מתאים במידה ויווצר הרושם כי מדובר בחשד להפרעה כלשהי בתפקוד הלב
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאורי
בשורה טובה: אומנם האוטם השאיר נזק קל עם ירידה ביכולת ההתכווצות באיזור האוטם. יחד עם זאת אין מדובר בשיתוק מוחלט של הדופן (כלאמר אין נזק מוחלט) וכן קיים שיפור ביכולת ההתכווצות בעת מאמץ – תואם הספקת דם טובה לאיזור (זרימת הדם בעורק הימני טובה ומאפשרת היענות טובה של השריר לאתגר של המאמץ)
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למלכה
אין סיבה מובנית
קרוב לוודאי בעייה טכנית
מציע להעלות את השאלה מחדש במידה ולא הגיע מענה
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום למאי
במידה וכמו רוב חולי הקורונה לאחר שבוע המחלה כבר בנסיגה הפרעת הקצב אינה מסוכנת, יש להתייחס כתופעה חוזרת הדורשת איבחון כשם שהיה גם לפני הקורונה.
האבחנה של פרפור פרוזדורים חולף הניתנת ע"י השעון אינה אבחנה בטוחה בהעדר רישום אק"ג המאפשר איבחון מדויק
חשוב לקבל רישום אק"ג בזמן הפרעת הקצב בין באמצעות הולטר אק"ג, בין באמצעות מעקב אק"ג טלפוני עם Loop recorder ובין באמצעות Ilr.
במידה ואכן מדובר בפרפור פרוזדורים התקפי יש לשקול טיפול נוגד קרישה מעבר לאספירין (ששיכולתו למנוע תסחיפים מפרפור אינה מוכחת)
בהתאם לשכיחות הפרעות הקצב יש מקום לשקול טיפול אנטי-אריתמי ספציפי מעבר לקרדילוק
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לעומר
כשלעצמו ירידת הדופק בזמן השינה היא תופעה שכיחה עם עליית הטונוס הווגלי. ירידת הדופק מקבילה לדום הנשימה. חומרתה יחסית קלה במקרה שלך ובוודאי שאינה מחייבת טיפול ספציפי, למעט ההתמודדות עם דום הנשימה לגביה אני מבין שהודרכת.
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום להיילי
התסמונת שאת מתארת אופיינית להרעלת אלכוהול חריפה
אירוע כזה לרוב חולף מבלי להשאיר נזק קבוע לאחר שהשפעת האלכוהול חולפת
יחד עם זאת שתיית אלכוהול חוזרת ומתמדת עלולה לגרום נזק מתמשך ויש להמנע ממנה
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאורי
דופק מנוחה כשמו כן הוא קצב הלב בעת מנוחה, נכון לכל שעות היממה.
דופק מנוחה נחשב תקין כאשר מקורו בסינוס ובקצב שבין 60 עד 100 לדקה.
הן הדופק והן לחץ הדם עולים בעת פעילות.
המספרים שציטטת כולם בגדר התקין
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לעמליה
מדובר בממצא קטן (קשה לאבחון עד כדי אפשרות של ארטאפקט).
לעיתים יכול להיעלם מעצמו במהלך ההריון.
מציע המשך מעקב קרדיולוג המתמחה בבדיקת עובר
ייעוץ הגניקולוג המטפל (אפשרות רחוקה של בדיקת שברי DNA בדם שלך)
איחולי להמשך הריון ולידה תקינים
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לדנה
הקשר הנסבתי שבין התלונה לתרופה בהחלט מתאים לתופעת לוואי של התרופה, אם כי השכיחות הגבוהה המדווחת היא של הפרעות בשרירים וחולשה.
בכל מקרה ברור שההשפעה המיטיבה של הלטרוזול על הגידול גוברת על הסבל שאת מתארת, אין בתסמונת זו כדי הצדקה להפסיק את הטיפול.
מציע לבצע בדיקת אקוקרדיוגרפיה ומעקב אק"ג של 24 שעות (הולטר אק"ג) ובהתאם לתוצאות ייעוץ קרדיולוגי / אונקולוגי באשר לצורך בטיפול תרופתי להקלת התסמונת
בברכה
פרופ' י.חסיןשלום לאלברט
כדור האקספורג' מורכב משתי תרופות האחת חוסמת את הרצפטור לאנגיוטנסין והשניה את תעלת הסידן, שתיהן מצויות על דופן השריר החלק של כלי הדם וגורמות להרחבת כלי הדם. השפעת התרופה מתמשכת עד מעל ליממה. בסופו של דבר לאחר טיפול ממושך, נטילת התרופה פעם ביום מכסה את כל היממה באופן שווה. ההמלצה לקחת את התרופה דווקא בשעות הערב, אבל אין קושי לקבל אותה בשעות הבוקר או בזמן אחר במהלך היממה.
את לחץ הדם מומלץ למדוד באופן אקרעי כפעמיים / שלוש בשבוע ללא קשר לזמן לקיחת התרופה או למצב הפעילות.
העיקר שהטיפול שומר על לחץ דם תקין – בהתאם ליעד שנקבע על ידי הרופא המטפל שלך
בברכה
פרופ' י.חסין -
מאתתגובות