התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
השינויים אינם דרמטיים אך ליתר ביטחון כדאי להתיעץ עם קרדילוג . הסבה לשינויים יכולה להיות מיקום לא מדוייק של האלקטרודות.
גמר חתימה טובה
דר מרק קלוטשטייןשלום רוני
פעימות מוקדמות בודדות במיוחד בנוכחות אקו תקין והיעדר מחלת לב אמנם לא נעים אך לא מסוכן.
יש את זה לכולם אך יש לפעמים אנשים שיש להם יותר .
במצב כזה הבירור כולל הולטר(חייב) לפעמים LOOP RECORDER, מבחן מאמץ ולעיתים גם MRI של הלב.
רצוי להתייעץ עם אלקטרופיזיולוג- קרדיולוג מומחה להפרעות קצב שיכוון את הבירור והטיפול
גמר חתימה טובה
דר מרק קלוטשטייןמצטער על האיחור. עניתי לשאלה זו לפני כשבועיים , כנראה שבשל תקלה טכנית לא קבלת את התשובה.
1. בדיקת MRI לב לא קשה אבל קלוסטרופוביה אכן מקשה על הבדיקה . ניתן להיעזר בתרופת הרגעה קלה לפני הבדיקה .
לגבי נחיצות הבדיקה אני לא יכול לענות . לרוב אם האקו תקין אין בכל צורך.
לגבי המוזאיקה של טרנר שוב לא נראה לי שמאוד משמעותי אבל כדאי להתיעץ עם מרפאה לגנטיקה לענות ספציפית על השאלה המאוד מיוחדת הזו.
בהצלחה ושנה טובה . דר מרק קלוטשטייןשבוע טוב מיכל.
אם אמך בכושר נפלא אין שום משמעות קלינית לשינויים שאת מתארת. קרוב לודאי אכן משני ליתר לחץ הדם ואם הוא מאוזן אין כל משמעות נוספת.
תרגישו טוב ושנה טובה.
דר מרק קלוטשטייןשלום אלינור.
הספור שלך נראה מרשים. לצערי לא אוכל לענות על שאלותייך וזאת ממספר סבות.
א. תפקיד האתר והמשיבים בו הוא בעיקר תשובה על שאלות עקרוניות , חינוך והדרכה.
ב זו תהיה טעות חמורה לענות רק על סמך המידע שהבאתי בלי לראות כל שאר החומר הרפואי כולל תרשימי אקג, בדיקות דם וסרטי צנתור.
ג את בודאי בטיפול על ידי קרדיולוג ואושפזתי במרכז רפואי טוב המבצע בדיקות ffr ו oct
את צריכה להעלות את שאלותייך בפני הקרדיולוג המטפל בך והוא זה שיכול לענות לשאלותייך החשובות.
בתקוה שתמצאי מרגוע ללבך ולנפשך.
שנה טובה ובשורות טובות.
דר מרק קלוטשטייןיש תרופות אחרות מקבוצות חוסמי הבטא כגון נורמיטן ולופרסור.
יש תחליפים אחרים המותאמים לבעיות
הספציפיות ועל כך יש להתיעץ עם קרדיולוג.
שבוע טוב.סהכ הבדיקה תקינה. הפרעה באל קבציה נידונה כבר בפורום וללא משמעות בגילך ובהיעדר סימני אי ספירת לב.
מה שחשוב שהלחץ הריאתי תקין
תרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטייןבוקר וב.
אנו עונים דרך האתר ולא אישית במייל.
גם לי אין ניסיון אישי עם Vinia אך לפי מה שקראתי לא אמור להוריד לחץ דם ולא אמורה להיות אינטראקציה עם אומגה 3.
עם זאת גם אין הוכחות ברורות ליעילות מבחינה רפואית והאם יש תועלת בנטייתה.
שבת שלום.
דר מרק קלוטשטייןערב טוב אסי.
הפרעה דיאסטולית משמעותה הפרעה ב הרפייה של שריר הלב.
הפרעה ההרפיה קוראים במספר מצבים כגון יתר לחץ דם עיבוי של שריר הלב מכל סיבה ועוד סבות רבות. הסבה השכיחה ביותר היא פשוט גיל. זהו ממצא שכיח מאוד בגיל 60+
במקרה שלך הסבה היא קרוב לודאי יתר לחץ
הדם. אם שאר האקו בסדר אין לזה משמעות רבה אבל דורש מעקב של אקו פעם בשנה שנתיים.
חשוב מאוד שלחץ הדם יהיה מאוזן ושמירה על אורח חיים בריא כולל פעילות גופנית אארובית מסודרת.
תרגיש טוב.
דר. מרק קלוטשטייןשלום חופית.
לאור כל מה שאת מתארת ממש לכ נשמע שהכאב שלך ממקור לבבי.
אני אמנם לא רואה את האקג אבל t הפוך בavé תקין.
החיוך גל p איני מצביע על מחלת כלי דם או סבל של הלב אלא שינוי במקור המוקד החשמלי , ייתכן משני לאבלציה שעברת.
אני ממליץ בחום לא להכנס ללחץ ולגשת לקרדיולוג שיחליט על הבירור המתאים כדי לוודא שאכן לבך במצב טוב ושאין סבה לדאגה.
תרגישי טוב ושבת שלום.
דג מרק קלוטשטייןשלום חי
ההולטר מראה הפרעת קצב עלייתית וחדרית קלה וקרוב לודאי כל משמעות . לא נתת פרטים על סוג האבלציה אבל בכל מקרה הפרעת הקצב לא מורכבת ולא חמורה וקרוב לודאי שהאבלציה כן עזרה.
אני ממליץ שתשאל את שאלותיך את הרופא שביצע את האבלציה. אין לי ספק שהוא יידע לתת לך את כל האינפורמציה
שבת שלום
דר מרק קלוטשטייןמהמאמרים שאני מכיר על מאות אלפי מטופלים סמוי כפול סטטינים לעומת פלצבו אין שום ספק שסטטינים עובדים. מקטינים טרשת , תמותה ותחלואה. אין גם ספק שמטופלים המגעים לערכי ldl נמוכים לפי הקווים המנחים מוגנים הרבה יותר. אחת הבעיות היא שחלק גדול של המטופלים לא מגיעים לערכים האלה. זה באמת תלוי בתשומת הלב ולעיתים עקשנות של הקרדיולוג המטפל. לפי הספרות ולפי הניסיון שלי , ככל שהldl נמוך הסיכוי להתקדמות המחלה נמוך יותר.
ברשותך נסיים את הדיון כאן כי אני אחרי יום עבודה של 12 שעות ורוצה להיות קצת עם המשפחה.
בכל מקרה כל הכבוד על העמדתך בנושא.
המטופלים הטובים ביותר הם אלה הקוראים , לומדים ושואלים שאלות גם אם הן דורשות יותר מאמץ של הרופא.
תמשיך כך ותרגיש טוב.זה במחקר יסודי. בהחלט בודקים את הLoa גם במיוחד אצל צעירים עם מחלת לב ללא הסבר נוסף.
כפי שאמרתי , קלינית הסטטינים עובדים. מעכבי Pcsk9 עובדים אפילו יותר טוב.
אין ספק שאנו משפרים גם את המניעה וגם את הטיפול.
כל טוב.
דר מרק קלוטשטייןערב טוב דודי
כל הכבוד לך שאתה מנסה להבין לעומק.
זה נכון שלרוב הליפופרוטאינים אינם עוברים בין תאי האנדותל לשכבה האמצעית של העורק, המדיה, שם הם יוצרים את הפלאק- הרובד הטרשתי, אלא אם כן יש פגיעה בצורה של "פצע- ארוזיה או גם דלקת.
מסתבר שרמות גבוהות של LDL-C משרות דלקת ולססטינים יש פעולה פליאוטרופית המקטינה דלקת ולא רק מקטינה את ההצטברות של הLDL ברובד הטרשתי אלא גם מייצבות את הפלאק- הרובד שהופך ממצופה בשכבה דקה לשכבה עבה ועמידה יותר . דבר זה מקטין את הסכנה של חשיפת התוכן השומני לדם, דבר הגורם כמעט מייד להיווצרות קריש ואוטם.
כל המנגנונים האלה מסבירים את התופעה הקלינית שהוכחה מעבר לכל ספק שסטטינים וגם תרופות חדשות כמי מעכבי PCSK9 מקטינים הן את התקדמות טרשת העורקים והן את ההתפרצות הפתאומית של התקפי לב.
היום המחקר עוסק גם במציאת תרופות יעילות לשיפור פעילות הHDL הכולסטרול "הטוב" המעביר את השומנים חזרה מהעורקים לכבד בתקווה שנוכל לגרום לא רק ליציבות אלא אף לנסיחגה של הרבדים הטרשתיים.
מקווה שעניתי על תמיהותיך.
כל טוב.
דר מרק קלוטשטיין
