התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
הפרעות קצב ממש לא מסוכנות ולא דורשות כל שינוי בטיפול.
שיפור הכושר הגופני עשוי להוריד את שכיחות הפרעות הקצב.
עם זאת רצוי תמיד להתיעץ עם הקרדיולוג המכיר אותך.
תמשיכי להרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטייןאתה שוב מעלה שאלות נכונות מאוד.
אכן ייתכן ואף לא נדיר שהיצרות קלה אך לא יציבה תגרום להתקף לב.
אבל ההיצרויות האלה נגרמות לרוב ( לא תמיד) בשל גורמי סיכון לא מטופלים היטב ובעיקר עישון , יתר לחץ דם לא מאוזן , כולסטרול גבוה, ואורח חיים לא בריא וללא פעילות גופנית.
שמירה על איזון גורמי הסיכון מקטין למינימום את הסיכון לארוע לב.
הבדיקה היחידה שיכולה לעשות הערכה לא פולשנית של הרבדים הטרשתיים היא הצנתור הוירטואלי דרכו ניתן לראות לא רק את אחוז החסימה אלא את הרכב הרובד.
בזמן צנתור פולשני ישנם כלים נוספים כגון אולטרסאונד תוך כלי או oct היכולים אף הם להראות את התוכן של הרובד ולכוון את הטיפול.
לסיכום הכי חשוב זה מניעה ואורח חיים בריא.
תרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטייןשלום.
מספר שאלות מאוד חשובות.
עקרונית אנו מטפלים בבעיה רפואית רק משתי סיבות – אם הבעיה מסוכנת ועלולה לקצר חיים או לגרום לארוע משמעותי כגון התקף לב , אשפוז וכו׳ או אם היא גורמת לתלונות והפרעה תפקודית והטיפול יעזור לשפר את איכות החיים.
אנחנו לא מטפלים בעורקים אלא בבן אדם שבעורקיו יש היצרות.
אם ההיצרות או החסימה אינה גורמת לכאבים , תלונות וכו׳ ואינה מסוכנת על פי קריטריונים הנצברים מבדיקות לא פולשניות כמו מיפוי לב , אקו במאמץ או סי טי לב, אין צורך במקרה כזה בצנתור אלא בטיפול מיטבי בגורמי הסיכון ובמיוחד הורדת הldl דהיינו הכולסטרול הרע למינימום ולפי הקווים המנחים מתחת ל55.
כן יש לאזן סוכרת, לחץ דם להרבות בפעילות גופנית וכמובן להימנע מעישון או כל דבר פוגע אחר.
מטרת הטיפול היא כפולה- ראשית,למנוע התקדמות של הטרשת. הצפי לנסיגה נמוך והנסיגה תהיה בכמות מזערית בלבד אך חוסר התקדמות מתורגם בשנים רבות לעיתים של יציבות ללא ארועים. הארועים נמנעים גם על ידי הפעולה הנוספת של הטיפול והיא ייצוב הרובד הטרשתי מדק ומודלק לעבה ויציב וכך למנוע פגיעה בשלמותו , דבר המביא להיווצרות קריש בעורק והתקף לב.
לסיכום , הצנתור נדרש כשיש סימנים דההיצרות מסוכנת או כשהיא גורמת לתלונות. הטיפול עשוי לייצב את נמצה לשנים רבות.
תרגיש/י טוב ושבת שלום
דר מרק קלוטשטייןאכן זה נטול מדמעות במקרה שלך.
יש מצבים שהיפוך גל T יכול לבטא הפרעה במלחים בדם או בהספקת חמצן ללב אך זה לא נשמע כלל מתאים למקרה שלך.
אם זאת , אכן חשוב שהרופא המכיר אותך יעשה את ההתאמה של הממצאים לקליניקה ואני ממליץ שתשוב אליו.
בינתיים, הסר דאגה מלבך.
דר מרק קלוטשטייןשלום
הבדיקה תקינה ללא הפרעות קצב משמעותיות. רק 4 פעימות מוקדמות ממקור עלייתי ביממה.
ממליץ שתתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המשך הבירור.
תרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטייןבוקר טוב
ניתן לענות בקיצור כן לכל השאלות.
ישנו מחזור יומי של ערכי לחץ הדם עם שני שיאים , האחד לפנות בוקר והדני לפנות ערב בלילה באופן טבעי לחץ הדם יורד.
בחולים עם דום נשימה לילי , הסטרס של ירידות לחץ הדם ואיכות השינה המופרעת גורמים לחוסר הירידה הטבעי בלחץ הדם בלילה ועם הזמן לחץ הדם עולה גם ביום
כיון שדום נשימה לילי ניתן לטיפול חשוב לאבחן אצל מטופלים עם יתר לחץ דם וחשד קליני כגון עודף משקל, נחירות, נטייה להרדם ביום וכו׳
תרגיש טוב
דר מרק קלוטשטייןערב טוב
לענות לכל השאלות האלה יכול רק הקרדיולוג המטפל והמכיר את המטופל על כל הפרטים.
עקרונית, LVEF של 40% לא כרוך לרוב בעייפות קיצונית ורצון לישון ויש לחפש סבות אחרות כמו דום נשימה בשינה, דבר הנבדק במעבדת שינה .
לגבי תנודות לחץ דם ניתן לעשות בדיקה של הולטר לח"ד עם מדידת לח"ד אוטומטית כל חצי שעה משך כל היממה, דבר היכול לכוון את הטיפול ואת מועד לקיחת התרופות.
פורסיגה הוכחה כמשפרת איכות חיים וגם פרוגנוזה באי ספיקת לב ולא נראה לי שמדובר בתופעות לואי של התרופה.
כאמור , כל זה עקרונית. אני מאוד ממליץ לפנות לקרדיולוג המטפל ואין לי ספק שישמח לענות על כל השאלות .
תרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטייןשלום עינת
אני לא רואה כל סבה לדאגה.
אין שום עדות לנזק לבבי . דופק מהיר ואי נוחות בחזה הם חלק ממחלת הקורונה-COVID 19
רפואה שלימה
דר מרק קלוטשטייןשלום
1. סטטינים אינם גורמים לכל נזק לשריר הלב. הם שומרים עליו מאוטמים ומנזק.
2. ניתן להפסיק סטטינים במצב שאתה מתאר, במיוחד אם חל שינוי באורח החיים ולבדוק שוב את רמת הכולסטרול, כמובן בתיאום עם הרופא המטפל.
תרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטייןשלום כפיר.
חבל שאתה סומך יותר על דר גוגל מאשר על הרופא שלך המכיר אותך והרואה אותך.
אל תחזור שוב על אותה טעות בפנייה המקוונת הזו.
התלונות שלך אופייניות לחרדה ולא להתקף לב או מחלת לב אחרת. אבל כדי להיות בטוח בכך צריך לשמוע את הספור ממך ולראות אותך מספר אותו , לבדוק אותך ולראות אישית את האקג ושאר הבדיקות.
זה מה שעשה הרופא שלך!
לדעתי אתה צריך להשקיע יותר מאמץ למצוא מה גואם למתח וחרדה בחייך ולמצוא את הכוחות לטפל בסבב העיקרית.
סמוך על הרופא שלך ותרגיש טוב.
שבת שלום.
דר מרק קלוטשטייןבוקר טוב מירב
סיבות רבות לדופק מהיר. אם הדופק כל הזמן מהיר אכן פעילות יתר של בלוטת התריס היא סבה שכיחה. סבות אחרות הן חסר דם, דלקת כל שהיא. גם אי ספיקת לב מתבטאים בדופק מהיר ואת זה בודקים ב אקודופלר שחייבים לבצע. גם מצבים נפשיים כגון חרדה גורמים לכך.
לעיתים לא מוצאים כל סבה והאבחנה היא דופק גבוה מסבה לא ידועה, דבר שאנו קוראים לו in appropriate sinus tachycardia
כיפוף ברכיים מעלה תנגודת היקפית ובאופן רפלקטיבי מוריד דופק.
אני ממליץ להתייעץ עם אלקטרופיזיולוג , מומחה להפרעות קצב.
בכל מקרה לא מדובר בתופעה מסוכנת אלא רק מטרידה.
תרגישי טוב ושבת שלום
דר מרק קלוטשטייןבוקר טוב.
יש לך כאב באיזורים שונים בסטרנום מזה שנים עם לעיתים רגישות מקומי.
ברור שאין שום קשר ללב ואני ממליץ לפנות ל ראומטולוג שייתכן ויוכל לעזור מבחינה זו.
מה שחשוב לקרדיולוג להעביר , במיוחד אחרי שעברת בירור בזמן הכאב ששלל ארוע לבבי הוא שהכאב הזה אינו מסכן אותך כלל.
כמובן שאם תחוש כאב באופי אחר כגון לחץ או צריבה בחזה בזמן מאמץ אסור להתעלם וצריך יהיה לפנות שוב לבירור קרדיולוגי אך לעת עתה ברור שאתה יכול להיות רגוע מבחינה זו.
שבת שלום
דר מרק קלוטשטייןשבוע טוב ליאת.
זה נחשב לנזק קטן אבל רצוי להיות במעקב של קרדיולוג.
רוב הסיכויים שלא יהווה בעיה בעתיד.
כל טוב.
דר מרק קלוטשטייןבוקר טוב דנית.
לא חייבים לבצע תמיד אקו רגיל יחד עם אקו דרך הוושט.
אקו דרך הושט מספק הדמייה של כל הלב ונראה לי שעשית גם בדיקות אקודופלר רגילות בעבר.
סביר להניח שלרופא שלך יש את כל האינפורמציה הרלוונטית.
אני ממליץ ש תסמכי על הרופא המטפל בך ואם יש לך שאלות ספציפיות תפני אותן אליו.
תרגישי טוב.
דר מרק קלוטשטייןבוקר טוב רועי
צריך פעם אחת למדוד בשתי הידיים. לרוב הלחץ יהיה שווה וכמובן לא חשוב המרחק מהלב.
אם הוא גבוה יותר ביד אחת צריך להמשיך ולמדוד באותה היד ואם ההפרש גבוה לעשות בדיקה של כלי הדם כי לרוב הסבה היא היצרות באחד העורקים הגדולים המובילים ליד עם הלחץ הנמוך.
טכנית השרוול צריך להיות מעל המרפק, רוחבו מותאם לגודל הזרוע, והיד ישרה ועדיף נשענת כך שתהיה יחסית בגובה הלב אבל ההפרש במדידה די זניח ולכן לרוב ללא משמעות קלינית.
כל טוב
דר מרק קלוטשטיין
