בסוגיה זו קשה לי מאוד לענות. יש מחקרים שהדגימו שמיפוי לב במאמץ לחולי אוטם גם ללא כל תלונות יכול לגלות הצרויות בעורקים עוד לפני שאלו גורמות למחלה. אבל לא בהכרח הוכיחו שהגילוי שיפר את הפרוגנוזה, לפחות לא באופן משמעותי. ומאידך לפי הניסיון שלי ולפי הניסיון של רבים אחרים, אין הגיון רב לעשות מיפויי לב או …
קודם כל פותחים את העורק שגרם לאוטם. תמיד. זה הדבר הכי חשוב. במצב חריף ומסוכן, לא מתעסקים עם העורקים האחרים שלא היו "אשמים" באוטם, אפילו אם הם מוצרים. כל "נגיעה" עם בלון או סליל תומך בעורק כלשהו מעלה את הסיכויים שהעורק ייסגר בגלל הפעולה עצמה. בשכלול של הסיכון מול התועלת, פתיחת העורק שגרם לאוטם חיוני …
אלו רק מילים. חשוב מה באמת קרה. וחשוב לדייק. התקף לב, או אוטם, נגרם על ידי חסימה פתאומית של עורק כלילי. בהגדרה, האוטם פוגע בריר הלב. לעיתים הפגיעה קשה ומשמעותית ולעיתים הפגיעה כה קטנה עד כי לא רואים כלל הפרעה בהתכווצות החדר. "אירוע לב", יכול להיות רק אשפוז בגלל כאבים בחזה – אנגינה פקטוריס, ללא …
לא זה לא מסוכן. מאז השימוש באקו לב ככלי אבחנתי נגיש ומאוד יעיל, רואים דברים שקודם לא התייחסנו אליהם, וככל הנראה גם לא היוו בעיה אמיתית. דליפה מינימלית או קלה-בינונית כממצא אקראי לה נחשב כמחלה משמעותית ובעיקר אם תפקוד החדר השמאלי תקין. מאידך אם הדליפה בינונית ומעלה ותפקוד החדר פגום והחולה סימפטומטי יש להמשיך בבירור …
קלציום או קלציפיקציה (הסתיידות), של המסתם הוא מצב שכיח מאוד ואופייני לגיליים המבוגרים. אם המסתם מוצר מעט, בדרך כלל אין לכך כל משמעות ולא צריך טיפול מיוחד. מאידך אם ההיצרות בינונית ומעלה יש צורך לעקוב ולראות האם ההצרות מתקדמת – וכמובן צריכה להיעשות התאמה עם תלונות החולה. וכאשר ההיצרות משמעותית וגורמת לתסמינים – יש לשקול …
נמצא באקו לב שיש לי הרבה קלציום על המסתם וההיצרות קלה – מה זה אומר? לקריאה »
תזמון הניתוח חשוב מאוד. כל עוד המסתם לא מוצר מאוד ו/או דולף מאוד והחדר השמאלי מתכווץ היטב אין צורך בניתוח. כל מה שצריך הוא טיפול אנטיביוטי מונע לדלקת חיידקית. רצוי מאוד לשים לב היטב אם מופיעים תסמינים. אלו יכולים להופיע "בזחילה" ולגרום לירידה תפקודית מאוד הדרגתית, עד כדי כך שלא ממש שמים לב…לפעמים "רק" מפסיקים …
נולדתי עם מסתם ביקוספידאלי (שני עלים) – אני בסדר גמור, האם אני צריך ניתוח? לקריאה »
יש הרבה אנשים גבוהים ורובם בריאים. לחולי מרפן יש מבנה גוף די טיפוסי אם כי לא תמיד כל הממצאים האופייניים מופיעים אצל כל החולים. יש בדיקות מסוימות, כולל בדיקות דם שמכוונות לגילוי הבעיה. אבל הבדיקה הכי חשובה ואפקטיבית היא בדיקת אקו לב לוודא ששורש האאורטה לא מורחב ושהמסתם תקין. קל וחומר אם במשפחה יש משהו …
חולות מרפן עם הרחבה של האאורטה נמצאות בסיכון ממשי מאוד בהריון ובעקר בזמן הלידה. הסכנה היא של קרע פתאומי (דיסקציה) של אבי העורקים. חולות מרפן (מתועד), חייבות בהערכה מדוקדקת לפני כניסה להריון. לעיתים צריך לבצע ניתוח לתיקון שורש האאורטה ורק אחר כך לאפשר כניסה להריון.
כמעט בודאות אפשר להגיד שכן – אך יש הסתייגויות. הרחבת שורש האאורטה בסינדרום מרפן לא נראה כלל בגיליים צעירים (חוץ ממקרים בודדים וקשים). יותר אופייני לתפוס את הממצא באקו בגיל הנערות והעשרים – ולכן אם קיים חשד כלשהו לגבי נוכחות הסינדרום, רצוי מאוד לחזור על אקו לב כעבור מספר שנים.
על מנת שהחדר השמאלי יוכל להתגבר על מחסום הלחץ המופעל על ידי המסתם המוצר הוא עובר עיבוי (היפרטרופיה), של דופנותיו. זהו תהליך הקומפנסציה (התאמה מחדש). לאחר ניתוח להחלפת המסתם והסרת הלחץ, החדר השמאלי יחזור לאט לממדיו ועוביו התקינים (בהנחה כמובן שאין גורמים אחרים – בעקר לחץ דם גבוה, המשמרים את ההיפרטרופיה).
הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי או מחקר ביו-רפואי.
המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.
