מהו אקו לב דרך הוושט?

אקו דרך הוושט (TEE) מתבצע באמצעות החדרת צינור גמיש דרך הפה לוושט ועד החלק העליון של הקיבה. בקצה הצינור מותקן מתמר היוצר גלים על קוליים שבאמצעותם ניתן לקבל הדמיה של חלקי הלב השונים – בחדות ואיכות גבוהות יותר ממה שניתן לקבל מהבדיקה החיצונית דרך בית החזה. בדיקה זו מהווה נתח קטן יחסית (5-10%) מפעילות מעבדות אקו בבתי חולים. קיימת התווייה ל-TEE במקרים בהם לא ניתן לקבל מידע מספיק מבדיקת האקו החיצונית מסיבות שונות, כמו איכות ההדמייה, הסתרה על ידי מסתם תותב, גודל הממצא המבוקש ועוד. חלק מהמכשירים מאפשרים הדמייה תלת-מימדית. בבדיקת ה-TEE משתמשים גם בחלק מניתוחי הלב, וכן בקרדיולוגיה התערבותית – למשל בסגירת פגמים מלידה, דלף סביב מסתמים תותבים, והתערבויות נוספות במחלות לב מבניות.

מה ניתן לגלות על הלב בבדיקה זו?

מבדיקת TEE ניתן לקבל מידע נרחב על מבנה הלב ומסתמיו, לזהות זיהומים בלב ומסתמיו, לאתר מקור לבבי לתסחיפים מוחיים, מומי לב מלידה, תפקוד מסתמים מלאכותיים ועוד.

האם נדרשות הכנות לבדיקת אקו דרך הוושט?

נדרשות מספר הכנות ל-TEE: 1) צום של 6 שעות לפחות לפני תחילת הבדיקה. 2) מומלץ להגיע לבדיקה עם מלווה מכיוון שהבדיקה נערכת בטשטוש חלקי ואסור לנהוג לפחות 8 שעות לאחר ביצוע הבדיקה. 3) ניתן לקחת תרופות הנלקחות באופן קבוע בבוקר הבדיקה כרגיל ( רצוי 3 שעות לפני …

האם נדרשות הכנות לבדיקת אקו דרך הוושט? לקריאה »

כיצד מתבצעת בדיקת אקו דרך הוושט?

הבדיקה מבוצעת על ידי צוות הכולל רופא/ה קרדיולוג/ית המומחה בטכניקה זו, איש צוות נוסף (בדרך כלל – אח/ות), וטכנאי/ת. במקרים מיוחדים (סיווג גבוה של רמת סיכון הרדמתי לפי החברה האמריקאית להרדמה – ASA, וכן לפי שיקול דעת הקרדיולוג), ישולב בצוות מרדימ/ה. בטרם ה …

כיצד מתבצעת בדיקת אקו דרך הוושט? לקריאה »

מה הסכנות בבדיקת או דרך הוושט?

הסיכון החמור בבדיקה, אם כי נדיר ביותר, הוא דימום או קרע של הוושט, בעיקר אצל חולים עם היצרות של הוושט ו/או הפרעה בבליעה. במקרים אלו ייתכן צורך לתיקון בניתוח. במקרים נדירים עוד יותר עלול סיבוך זה לגרום למוות. אצל חולים עם שיניים לא יציבות או עששת של השיניים עלול להיגרם נזק לשיניים. סיכונים נוספים – אף הם נדירים – פגיעה בבית הבליעה מהחדרת המתמר, וסיבוכי ההרדמה החלקית שניתנה. תיתכן אי נוחות בלוע ובבית הבליעה היכולה לעיתים להתמשך יום-יומיים, וכן בחילה.

הנחיות בסיום הבדיקה:

1) בסיום הבדיקה תישאר/י הנבדק/ת בהשגחת הצוות למשך פרק זמן שהוגדר במוסד בו בוצעה הבדיקה, ואשר לא יפחת מחצי שעה למאושפזים, שעה למטופלים אמבולטורים שהגיעו עם מלווה, ושעתיים לנבדקים אמבולטורים שהגיעו ללא מלווה. בכל מקרה, שחרור נבדקים אמבולטורים יתבצע רק לא …

הנחיות בסיום הבדיקה: לקריאה »

הגדרה – אי ספיקה אאורטלית

דליפת מסתם אאורטלי – או אי ספיקה אאורטלית – הוא מצב המתרחש כאשר המסתם האאורטלי לא נסגר באופן מלא ומאפשר לחלק מהדם המוזרק מהחדר השמאלי של הלב לתוך אבי העורקים בזמן הסיסטולה (שלב התכווצות הלב) לדלוף חזרה לתוכו. הדליפה עלולה לגרום לפגיעה ביעילות זרימת הדם לשאר הגוף וכתוצאה מכך, לגרום לעייפות ולקוצר נשימה. אי ספיקה אאורטלית יכולה להתפתח פתאום או במשך עשרות שנים. ברגע שאי ספיקה אאורטלית הופכת חמורה, לעתים נדרש ניתוח לתקון או החלפת המסתם.

סימפטומים – אי ספיקה אאורטלית

לרוב, אי ספיקה אאורטלית מתפתחת בהדרגה, והלב מפצה על הבעיה ללא הופעה של סימנים או תסמינים במשך שנים רבות. עם זאת, כאשר אי ספיקה אאורטלית מחמירה והזמן עובר, יכולים להופיע סימנים ותסמינים העשויים לכלול :

סיבות לאי ספיקה אאורטלית

מחלת מולדת של המסתם האאורטלי. כאשר נולדים עם מסתם אאורטלי בעל שני עלים בלבד או עלים שהתמזגו ולא שלושה עלים נפרדים נורמלים ( מסתם אאורטלי דו עלי- ביקוספידלי) דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב. שסתום אאורטלי עלול להינזק על ידי זיהום בתוך הלב שפוגע במסתמי הלב ( אנדוק …

סיבות לאי ספיקה אאורטלית לקריאה »

איך אי ספיקה אאורטלית מתפתחת

מסתמי הלב נפתחים כמו שער חד-כיווני. בזמן הסיסטולה העלים של המסתם האאורטלי נפתחים והדם זורם אל אב העורקים ודרכו לכך הגוף. כאשר הדם עבר את המסתם והחדר השמאלי מתרפה, עלי המסתם האאורטלי נסגרים כדי למנוע את חזרת הדם שרק עבר לאב העורקים לתוך החדר השמאלי.

בדיקות ואבחון – אי ספיקה אאורטלית

ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית הכולל האזנה ללב עם סטטוסקופ) אי ספיקה אאורטלית בדרך כלל מייצרת רשרוש בלב.( אק"ג : יכול לתת רמזים בלבד אך אינו אבחנתי צילום חזה: מאפשר לקבוע אם הלב מוגדל וגם מהו המצב של הריאות אקו לב: אולטרסאונד של הלב המאפשר הערכה לא פו …

בדיקות ואבחון – אי ספיקה אאורטלית לקריאה »

טיפולים ותרופות – אי ספיקה אאורטלית

טיפול באי ספיקה אאורטלית תלוי בחומרת הדלף, בסימנים והתסמינים הקלינים, ואם הדלף משפיע על תפקוד הלב.

כִּירוּרְגִיָה – אי ספיקה אאורטלית

המסתם האאורטלי עשוי להזדקק לתיקון או החלפה כירורגית, גם אם זה לא גורם לתסמינים. בעוד הלב הוא בדרך כלל במצב טוב. כאשר ההחלפה לא מתבצעת בזמן (במקרה של הרחבה משמעותית של החדר השמאלי או במקרה של ירידה בתפקוד הלב) , הלב עלול להחלש באופן קבוע.

למי צריך להשתיל מסתם תותב?

כאשר לחולה היצרות או דליפה קשה במסתם בליבו הגורמת לסימפטומים אזי הפתרון הוא או תיקון המסתם הטבעי במידה ואפשר, או החלפתו במסתם תותב. טיפול תרופתי יכול להקל על הסימפטומים או לעכב לזמן מה את הצורך בניתוח, אך אינו יכול לפתור את הבעיה המכנית וההמודינמית שהמ …

למי צריך להשתיל מסתם תותב? לקריאה »

מהם הסימפטומים שבגינם אנו ממליצים תיקון או השתלת מסתם תותב?

כאשר אחד או יותר מ 4 המסתמים שיש בליבנו פגום אזי יכולים להיגרם סימפטומים שונים הכוללים את התופעות הבאות: קוצר נשימה במאמץ או במנוחה, ירידה בכושר התפקודי, תעוקת חזה, הפרעות קצב כגון פרפור פרוזדורים, איבוד הכרה, וסימנים של אי ספיקת לב כגון צבירת נוזלים ב …

מהם הסימפטומים שבגינם אנו ממליצים תיקון או השתלת מסתם תותב? לקריאה »

מהם סוגי המסתמים התותבים הקיימים?

יש שני קבוצות של מסתמים תותבים – מכנים וביולוגים. המסתמים המכנים מיוצרים מחומרים שאינם מהחי, ממתכות שונות ויש דגמים רבים מחברות שונות. בשנים האחרונות הדגם שנמצא הכי בשימוש הוא מסתם שיש לו 2 דסקות המורכבות בתוך טבעת אשר נפתחות ונסגרות על פי זרימה הדם בלב. המסתמים הביולוגים כוללים מסתמים שנלקחו מחיות, בד"כ חזיר ופרה. מסתמים אלו מורכבים על מבנה קשיח ועוברים עיבוד מורכב שמטרתו לשמר אותם ולגרום לכך שלא תהיה תגובה חיסונית (יצירת נוגדנים), כדי למנוע את דחייתם בגוף החולה המקבל.

איך בוחרים את המסתם המתאים לחולה (ביולוגי לעומת מכני)?

יש שני הבדלים בולטים בין מסתמים מכנים וביולוגים. האחד קשור למשך הזמן בו המסתם התותב יישאר תקין ללא היצרות חוזרת או דליפה. והשני קשור לטיפול שצריך לתת לחולה על מנת לשמור על תפקודם התקין. למסתמים מכנים יש אורך חיים כמעט בלתי מוגבל מאחר והם אינם נוטים להת …

איך בוחרים את המסתם המתאים לחולה (ביולוגי לעומת מכני)? לקריאה »

מהם סיבוכי מסתמים תותבים? – מסתמים ביולוגיים

כפי שצוין לעייל מסתמים אלו עוברים עם השנים ניוון (דגנרציה) דהיינו הסתיידות , בלאי, וקרעים הגורמים להיצרות או דליפה קשה ולצורך בהחלפתם. סיבוך נדיר יותר הוא זיהום חיידקי המתיישב על המסתם התותב הקרוי אנדוקרדיטיס – מחלה קשה שבחלק מהמקרים ניתן להתגבר עליה ב …

מהם סיבוכי מסתמים תותבים? – מסתמים ביולוגיים לקריאה »

מהם סיבוכי מסתמים תותבים? – מסתמים מכניים

הסיבוך החשוב והמסוכן ביותר השכיח יותר במסתם מכני מאשר בביולוגי זה היווצרות קריש גדול שיכול לתקוע את הדיסקות של המסתם ובכך לגרום לשוק ומצב חירום המחייב ניתוח חרום להחלפת המסתם. אירוע כזה נדיר מאוד כאשר החולה נוטל קומדין בקביעות ומאוזן היטב. כמו במסתם בי …

מהם סיבוכי מסתמים תותבים? – מסתמים מכניים לקריאה »

איך מרגישים לאחר התערבות כירורגית במסתם?

בחלק גדול מהחולים תהיה נסיגה מלאה של הסימפטומים והפעולה תאריך את חייו של החולה, לעיתים בדומה לאדם בגילו שלא סובל ממחלה כזאת. יש לציין שגם גודל הלב, התכווצותו והלחץ הראתי חוזרים לעיתים קרובות לנורמה. האשפוז לאחר הניתוח נע בין 5-7 ימים בד"כ , ולאחר מכן מ …

איך מרגישים לאחר התערבות כירורגית במסתם? לקריאה »

כיצד נעקוב אחרי חולה עם מסתם תותב וממה צריך להיזהר?

חולים עם מסתם תותב צריכים להיות במעקב במרפאה קרדיולוגית, רצוי במרפאת מסתמים . המעקב השגרתי כולל בדיקת אקו לב וביקור אצל הקרדיולוגי המטפל אחת לשנה. כמובן שאם יש תלונות חדשות הקשורות ללב יש לפנות לקרדיולוג המטפל בהקדם. חולה עם מסתם מכני צריך לשים לב בעקר …

כיצד נעקוב אחרי חולה עם מסתם תותב וממה צריך להיזהר? לקריאה »

לסיכום:

ניתוח להחלפת מסתמים בלב כאשר מבוצע בהתוויה הנכונה ובזמן הנכון, הוא ניתוח מוצלח מאוד המביא לשיפור ניכר באיכות ותוחלת החיים של המטופל. החיים עם מסתם תותב הם כמעט ללא מגבלה למעט הטיפול בנוגדי קרישה בחולים עם מסתמים מכנים והצורך להקפיד על טיפול אנטיביוטי מ …

לסיכום: לקריאה »

מחלות המסתם הטריקוספידלי

זהו מסתם בעל שטח הפנים הנרחב ביותר מבין מסתמי הלב (כ-11 סמ״ר בממוצע). הוא מורכב משלושה עלים אסימטריים בגודלם. בקירבתו (במחיצה בין חדרי הלב) ממוקם מרכיב חשוב של מערכת ההולכה החשמלית בלב.

מחלות המסתם הטריקוספידלי

מחלות המסתם הטריקוספידלי מתחלקות להיצרות המסתם ולאי ספיקה של המסתם.

סיבות למחלות המסתם הטריקוספידלי

קיימות 2 סיבות למחלות המסתם הטריקוספידלי: 1- היצרות המסתם נגרמת בראש ובראשונה ממחלה ריאומטית. 2- אי ספיקת המסתם הינה שכיחה בהרבה מהיצרות המסתם.

אבחון המסתם הטריקוספידלי

כאשר מדובר במחלה בחומרה שאיננה קשה, התסמינים עלולים להיות חסרים וגם הממצאים בבדיקה הפיזיקלית של המטופל יהיו קשים לזיהוי לעין בלתי מיומנת. עם זאת במקרים של דליפה ניכרת מהמסתם, היא ניתנת לזהוי בבדיקה גופנית.

טיפול במסתם הטריקוספידלי

בהיצרות כמו גם באי ספיקה משמעותית של המסתם אין טיפול תרופתי אשר מחזיר את המסתם לתפקוד תקין. הטיפול מיועד להקל על התסמינים. בראש ובראשונה מדובר בנסיון להפחית את הנפח התוך-כלי, דהיינו להגביר את איבוד הנוזלים בשתן (ע״י תכשירים משתנים) ובמקביל להפחית את העמסת הנוזלים בשתיה (הגבלת מלח בדיאטה וכלה בהגבלת שתיה בכלל במקרים המתקדמים).

מהי היצרות המסתם המיטרלי?

המסתם המיטרלי מפריד בין העליה השמאלית לחדר השמאלי. בלב בריא, המסתם סגור בעת התכווצות החדר השמאלי ("סיסטולה") ופתוח בעת מילוי החדר השמאלי ("דיאסטולה"). הצרות המסתם המיטרלי (mitral stenosis) מתרחשת כאשר המסתם צר מלאפשר מעבר חופשי של נפח הדם שאמור לזרום דרכו בדיאסטולה.

באילו מחלות עלולה להופיע היצרות של המסתם המיטרלי?

הצרות המסתם המיטרלי שכיחה במיוחד באנשים שלחו בדלקת פרקים שגרונית (rheumatic fever)- בדרך כלל בילדותם. מחלה זו גורמת לפגיעה ראשונית במסתם המיטרלי, העלולה להחמיר בהתקפים נוספים. במעוטם של המקרים מתרחשת הצרות המסתם עקב התנוונותו ושקיעת סידן בתוכו- למשל בג …

באילו מחלות עלולה להופיע היצרות של המסתם המיטרלי? לקריאה »

למה גורמת היצרות המסתם המיטרלי?

הצרות המסתם המיטרלי מאטה את מילוי החדר השמאלי מהעליה השמאלית בזמן דיאסטולה. עקב כך מצטבר דם בעליה השמאלית ועולה בה הלחץ. עליית הלחץ בעליה השמאלית עלולה לגרום לגודש בראות ולקוצר נשימה. עליית הלחץ בעליה גם גורמת למתיחתה והרחבתה, ועקב כך לנטיה להפרעות קצב …

למה גורמת היצרות המסתם המיטרלי? לקריאה »

איך חש חולה בהיצרות המסתם המיטרלי?

ההסתמנות הראשונה של חולה עם הצרות המסתם המיטרלי היא קוצר נשימה- בתחילה במאמצים ולאחר מכן אף במנוחה. קוצר הנשימה עלול להתגבר בשכיבה, ולעתים אף מעיר את החולה משנתו בלילה. החולה עלול לחוש דפיקות לב כאשר יופיע פרפור פרוזדורים, בהמשך, כאשר כבר קיימת פגיעה ב …

איך חש חולה בהיצרות המסתם המיטרלי? לקריאה »

מהן הסכנות הכרוכות בהיצרות המסתם המיטרלי?

פרפור הפרוזדורים והצטברות הדם בעליה השמאלית עלולים לגרום להווצרות קרישי דם בעליה. קרישי דם אלו עלולים "להתעופף" לאברים חיוניים כגון המוח, הלב, המעי או הכליה וליצור "תסחיף" החוסם עורקים באברים חיוניים אלו. בהמשך, כאשר עולה הלחץ בצד הימניי שאינו מטופל זמ …

מהן הסכנות הכרוכות בהיצרות המסתם המיטרלי? לקריאה »

איך עוקבים אחר התקדמות המחלה?

עיקר המעקב מבוצע באמצעות בדיקת אקו. בדיקה זו יכולה לדמות את מידת הפגיעה במסתם מבחינת המבנה, ולעקוב אחר חומרת הצרות המסתם ע"י מדידת הפרש הלחצים בין העליה לחדר, וע"י חישוב שטח המסתם. הבדיקה גם יכולה להעריך את הסבוכים של ההצרות, כגון גודל העליה השמאלית, ה …

איך עוקבים אחר התקדמות המחלה? לקריאה »

האם ניתן לטפל במחלה בתרופות?

ניתן להקל על הסמפטומים בעזרת תרופות. באמצעות תרופות ממשפחת "חוסמי בטה" או "חוסמי סידן" ניתן להאריך את משך מילוי חדר שמאל, וע"י כך לרוקן טוב יותר את העליה ניתן גם להקטין את נפח הדם ולהשיג ע"י כך השפעה דומה. במקרים רבים ירשום הרופא גם תרופה נוגדת קרישה ( …

האם ניתן לטפל במחלה בתרופות? לקריאה »

איך מטפלים במסתם?

כאשר יתרשם הרופא שהמסתם מוצר במידה משמעותית, וקיימים תסמינים חמורים, ימליץ על פתיחה מכנית, תיקון או החלפה של המסתם. ניתן לפתוח את המסתם באמצעות צנתור, ע"י ניפוח בלון מיוחד בתוכו. במסתמים המתאימים לכך צפויה בד"כ הקלה משמעותית של החסימה, המחזיקה זמן רב. …

איך מטפלים במסתם? לקריאה »

היצרות אאורטלית (Aortic stenosis)

כאשר המסתם האאורטלי צר, נגרמת הפרעה להתרוקנות החדר השמאלי, משום שהוא עובד כנגד לחץ גבוה מהרגיל. קיימים תהליכים המסייעים לחדר השמאלי להתמודד עם קושי זה, בין השאר התעבות הדפנות. בשלבים מתקדמים של המחלה קיים סיכון מוגבר לסיבוכים, ובכללם אי ספיקת לב, התעלפות ובמקרים מתקדמים אף ייתכן מוות פתאומי.

כיצד יודעים שהמסתם האאורטלי צר?

היצרות אאורטלית אינה חייבת להיות מלווה בתסמינים (סימפטומים). לעיתים האבחנה של היצרות אאורטלית נעשית באקראי, למשל עקב האזנה ללב ושמיעת אוושה טיפוסית, או באקו לב שנעשה למטרה אחרת. במקרים אחרים, הגילוי הראשון של המחלה הוא בעקבות תסמינים כגון קוצר נשימה, ת …

כיצד יודעים שהמסתם האאורטלי צר? לקריאה »

מהם התסמינים של היצרות אאורטלית?

התסמינים הקלאסים של היצרות אאורטלית הינם תעוקת חזה (לחץ בחזה בעיקר במאמץ, בדומה לתחושה הנובעת מהיצרויות בכלי הדם הכליליים המספקים את הלב), קוצר נשימה במאמץ, או התעלפות. לעיתים התסמינים אינם ברורים: אי סבילות למאמץ אינה נדירה בגיל המבוגר, ויש המייחסים א …

מהם התסמינים של היצרות אאורטלית? לקריאה »

האם היצרות אאורטלית קשה היא מסוכנת?

מחקרים על המהלך הטבעי של היצרות אאורטלית, הראו שכל זמן שהחולים אינם סובלים מתסמינים – מצבם טוב, והסיכון למוות פתאומי הינו פחות מ-1% לשנה. מהלך המחלה מקבל תפנית חדה לרעה כאשר מופיעים התסמינים שפורטו לעיל, ובמיוחד כאשר מופיעים תסמיני אי ספיקת לב. עם זאת, …

האם היצרות אאורטלית קשה היא מסוכנת? לקריאה »

אם המחלה יכולה להיות מסוכנת, למה לא לעבור ניתוח לפני שיופיעו תסמינים?

בהחלטה על ניתוח בחולה ללא תסמינים צריך לקחת בחשבון את הסיכון הכרוך בניתוח, מול הסיכון במהלך הטבעי של המחלה ללא ניתוח. בסדרות גדולות ממערב אירופה וארה"ב התמותה בניתוח המסתם בחולים במגוון רמות סיכון היא 2.9-3.7%, ואם נדרש גם להשיק מעקפים כליליים מדובר בת …

אם המחלה יכולה להיות מסוכנת, למה לא לעבור ניתוח לפני שיופיעו תסמינים? לקריאה »

אם ההיצרות האאורטלית קשה אך ללא תסמינים, כמה זמן אפשר "להרוויח" בהמתנה ללא ניתוח?

כאשר ההיצרות האאורטלית הינה קשה אך נטולת תסמינים, הנסיון מלמד שניתן "להרוויח" שנים אחדות ללא ניתוח. ניתן לנבא מי יפתח תסמינים מוקדם יותר ויזדקק לניתוח, לדוגמה – כאשר המסתם מאד מסוייד או כאשר מתועדת התקדמות מהירה של ההיצרות. כאמור, מוות פתאומי הוא מאד נ …

אם ההיצרות האאורטלית קשה אך ללא תסמינים, כמה זמן אפשר "להרוויח" בהמתנה ללא ניתוח? לקריאה »

האם ניתן להאט את התקדמות המחלה?

אין כיום כל דרך מוכחת להאט את התקדמות היצרות המסתם האאורטלי. לאור דמיון חלקי בין היצרות אאורטלית לטרשת עורקים נבדקה באופן מבוקר השפעתם של תרופות ממשפחת הסטטינים (הפועלות כנגד יתר שומני הדם) על התקדמות ההיצרות האאורטלית. למרבה האכזבה, לא נודעה לתכשירים …

האם ניתן להאט את התקדמות המחלה? לקריאה »

האם ניתן לטפל בהיצרות אאורטלית על ידי הרחבה עם בלון?

החל מאמצע שנות ה-80' מדווח על פעולות להרחבת המסתם האאורטלי על ידי בלון. התוצאות בסה"כ מאכזבות – השיפור בשטח המסתם הוא מועט למדי, הסיבוכים המידיים אינם מבוטלים, ותוך חודשים לא רבים חוזר המסתם ונהיה צר כקודם. ההתוויות לפעולה זו מצומצמות מאד כיום. בילדים …

האם ניתן לטפל בהיצרות אאורטלית על ידי הרחבה עם בלון? לקריאה »

מתי משתילים מסתם בניתוח ומתי בצינתור?

הטיפול "הקלאסי" בהיצרות אאורטלית הינו החלפת המסתם בניתוח, אשר בו מסלקים את המסתם החולה ומשתילים מסתם חדש. קיים נסיון רב שנים אודות התוצאות המיידיות והמאוחרות של ניתוח זה. ככלל מדובר בניתוח ברמת סיכון מתקבלת על הדעת כניתוח לב, עם תוצאות טובות לטווח הארו …

מתי משתילים מסתם בניתוח ומתי בצינתור? לקריאה »

מדוע לא מפנים את כל החולים עם היצרות אאורטלית להשתלת מסתם בגישה צינתורית?

הטיפול הצינתורי חדשני. התוצאות עד כה אמנם מעודדות, אך הן התקבלו בעיקר בחולים בסיכון ניתוחי גבוה או בלתי קביל. משך המעקב המצטבר עד כה אינו מספיק כדי להמליץ באופן גורף על השתלה בגישה זו בחולים בסיכון בינוני ונמוך לניתוח. אין מידע על מידת הבלאי של המסתמים …

מדוע לא מפנים את כל החולים עם היצרות אאורטלית להשתלת מסתם בגישה צינתורית? לקריאה »

האם מותר לעשות ספורט עם היצרות אאורטלית?

מומלץ לקבל לחוות דעת קרדיולוג לפני החלטה על פעילות גופנית בנוכחות היצרות אאורטלית. ככלל, כאשר ההיצרות קלה ניתן לעסוק בספורט תחרותי, תוך מעקב אחר חומרת המחלה לפחות פעם בשנה. כאשר ההיצרות בינונית וללא תסמינים ניתן על פי לעסוק פעילות תחרותית בעצימות נמוכה …

האם מותר לעשות ספורט עם היצרות אאורטלית? לקריאה »

האם מותר להרות עם היצרות אאורטלית?

הריון עם היצרות אאורטלית בינונית או קשה הוא מסוכן מהרגיל, ויש לקבל חוות דעת קרדיולוג העוסק בתחום זה אם בכלל מותר להרות ואיך לנהל את ההריון והלידה. נוכחות של תסמינים טיפוסיים להיצרות אאורטלית, וכן פגיעה בתפקוד חדר שמאל או תגובת לחץ דם לא תקינה למאמץ מהו …

האם מותר להרות עם היצרות אאורטלית? לקריאה »

איזה מסתם מתקינים בניתוח, ואיך בוחרים במסתם המתאים?

קיימים מספר סוגי מסתם אותם ניתן להשתיל בניתוח החלפת המסתם האאורטלי.

מהו אקו לב?

בדיקת אקו לב מבוססת על גלי קול (בתחום שאיננו מסוגלים לשמוע), ומשמשת להדמיית האנטומיה והתפקוד של הלב על חלקיו השונים, וכן של כלי הדם היוצאים ממנו ונכנסים אליו. הבדיקה איננה מכאיבה (למעט תחושת הלחץ עקב הצמדת המתמר לבית החזה לשם שיפור התמונה), ואינה כרוכה בקרינה.

מה ניתן לגלות על הלב בבדיקת אקו לב?

באקו לב ניתן לבדוק מרכיבים רבים במבנה הלב ובתפקודו, כולל (אך לא רק).

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בחדר חשוך, בדרך כלל על ידי טכנאי/ת אקו, ומפוענחת על ידי רופא/ה. הנבדק/ת שוכב/ת על פי רוב על הצד השמאלי, אם כי אפשר שיהיה צורך לשכב על הגב, ובנסיבות מסויימות גם להסתובב לימין. המתמר יונח במקומות שונים בבית החזה, וייתכן שגם ברום הבטן ובבסיס …

כיצד מתבצעת הבדיקה? לקריאה »

מהו משך הבדיקה?

משך זמן הבדיקה משתנה בהתאם להתווייה לביצועה, הממצאים, והקושי הטכני בהשגת התמונות (בעייה הבולטת בעיקר באנשים עם עודף משקל או מחלת ריאות), והוא יכול להיות 10 דקות ואף פחות מזה במקרים פשוטים, ו-30 דקות ויותר במקרים מורכבים.

האם מוזרק חומר במהלך הבדיקה?

ככלל, הבדיקה נעשית ללא הזרקת חומר. במקרים נדירים מאד ייתכן צורך בהזרקה של חומר ניגוד ייחודי (במיוחד כשהגבולות הפנימיים של חללי הלב אינם מודגמים היטב), או של תמיסת מי מלח מנוערים.

האם נדרשת הכנה מיוחדת לבדיקה?

אין צורך בכל הכנה לבדיקה. ניתן לאכול ולשתות כרגיל, וליטול את התרופות כמקובל. שונה הדבר כאשר מדובר באקו לב במאמץ או עם הזלפת תרופה, ולכך יש כללים אחרים – עליהם יש לקרוא בנפרד.

איך מקבלים את התשובה?

ככלל, הבדיקה תפוענח על ידי רופא/ה ותשובתה תימסר לנבדק/ת כמסמך כתוב. בעבר היה נהוג להפיק תמונות Still ("עומדות") ואף לצרפן לתשובה. כיום נהוג להקליט סרטונים קצרים ("קליפים") של כ-2 שניות כל אחד, והדפסת תמונות איננה הכרחית. במקרה הצורך (למשל אם נדרשת חוות …

איך מקבלים את התשובה? לקריאה »

היכן ממוקם המסתם הדו צניפי?

המסתם הדו צניפי – ממוקם בצידו השמאלי של הלב בין עליה שמאל לחדר שמאל. המסתם בנוי מ 2 עלים – עלה קידמי, עלה אחורי. העלים בנויים כמפרש, העלים מחוברים לטבעת. על פני המסתם בכיוון חדר שמאל ישנם מיתרים – שמחברים המסתם לשריר פפילרי – שיוצא משריר הלב ויחד יוצרים מבנה דמוי מצנח. בזמן הדיאסטולה (הרפיית הלב) המסתם ניפתח, הדם שהצטבר בעליה שמאל מתרוקן לחדר שמאל דרך המסתם, בזמן הסיסטולה (התכווצות הלב) עלי המסתם נסגרים למניעת חזרה של דם לכיוון עליה שמאל ולאפשר לדם להמשיך לכיוון אבי העורקים.

כיצד נוצרת דליפה של המסתם הדו צניפי?

כל פגיעה במנגנון הנורמלי של תיפקוד המסתם יכולה לגרום לדלף של המסתם שמשמעותו דם שחוזר אחורה לעליה השמאלית במקום להמשיך לגוף דרך אבי העורקים.

סיבות לדליפה במסתם הדו צניפי

הסיבות השכיחות הינן צניחה של עלי המסתם (הסיבה הכי שכיחה), זיהום, מחלה ראומטית, ודליפה פונקציונלית של המסתם.

כיצד מאבחנים דליפה במסתם הדו צניפי

איוושה אופיינית ניתן לאבחן בהאזנה ללב.

מה התלונות האופייניות בעת דליפה במסתם הדו צניפי?

הופעה חדה של דליפה חדשה לרוב תופיע בצורה חריפה וסוערת עד כדי גודש ריאתי ואפילו שוק. סיבות אפשריות לדליפה חריפה יתכן קרע של מיתר, קרע של עלי המסתם או שריר פפילרי. דליפה שמופיע באופן הדרגתי וממושכת ניקראת דליפה כרונית והביטוי יכול להיות: קוצר נשימה, עייפ …

מה התלונות האופייניות בעת דליפה במסתם הדו צניפי? לקריאה »

מה הטיפול במסתם הדו צניפי?

החלטה טיפולית תלויה בהתייצגות התלונות של החולה. התייצגות חדה מחייבת טיפול מיידי בעוד שהתייצגות כרונית שמאפשרת לתכנן הטיפול לא באופן מיידי.

טיפול חד במסתם הדו צניפי

הופעה חדה של גודש ריאתי מחייבת טיפול דחוף הן תרופתי (תרופות משתנות ומרחיבות כלי דם) והן בתמיכה נשימתית שיכולה להגיע עד כדי הנשמה מלאה.

טיפול כרוני במסתם הדו צניפי

לחולה ללא תלונות ישנם שיקולים נוספים בהם כן נמליץ על ניתוח. הדמיה באקו לב של ירידה בתיפקוד חדר שמאל או הרחבה ניכרת של החדר השמאלי, לחץ דם ריאתי (מחזור הדם הקטן) מוגבר תומכים בהפניה לניתוח. הופעה של פירפור עליות (קצב לא סדיר של הלב) מהווה הטוויה לניתוח.