רקע

גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם המערבי והמתמערב הוא טרשת העורקים. כיום אנו מכירים מספר גורמי סיכון להתפתחות טרשת העורקים והם: עישון, סכרת, יתר לחץ דם, חוסר פעילות גופנית תזונה לקויה וכו'. טרשת העורקים באופן הפשטני ביותר הינה שקיעת כולסטרול בדופן עורקי הגוף ותגובת עורקי הגוף לשקיעה זו. המחלה מתבטאת בהתאם לאיבר אליו מספק דם העורק הנגוע בטרשת העורקים. בלב יתכנו 2 מופעים, האחד, באם הטרשת גרמה להיצרות משמעותית בעורק ("משמעותית" הכוונה ל 50% ומעלה מקוטר העורק שהוא חסום, מוצר) הרי שהחולה יסבול מכך ששריר הלב לא מקבל אספקת דם במידה מספקת. הפרעה זו יכולה להתבטא בסימפטומים כמו לחצים בחזה במאמץ, קוצר נשימה במאמץ ועוד. הפרעה זו ניתנת כיום לאבחון באופן לא פולשני על ידי מגוון בדיקות כמו: מיפוי לב, מבחן מאמץ ועוד. יתרה מזו, הפרעה זו ניתנת לטיפול מוצלח ע"י צנתור או ניתוח מעקפים.

המופע השני של מחלת לב כלילית מתרחש כאשר התפתחות הטרשת לא מפריעה לזרימת הדם בעורקי הלב, מופע המכונה באופן אירוני ע"י קרדיולוגים רבים "לא משמעותי". כאשר החולה נגוע בטרשת מסוג זה, הוא חשוף למופע פתאומי של התקף לב או תעוקה לא יציבה ואף מוות פתאומי המתרחשים כאשר מתפתח קריש דם באופן פתאומי על פני הנגע הטרשתי , ואז זרימת הדם לשריר הלב מופרעת באופן פתאומי ע"י היווצרות קריש הדם. בניגוד לאמונה הרווחת בציבור הרחב, ברוב חולי התקף הלב טרשת עורקים היא במופע ה"לא משמעותי" שלה.

בשליש מהחולים הביטוי הראשון של התקף הלב הינו מוות פתאומי. עד כה לא הייתה כל בדיקה שאפשרה אבחון של טרשת העורקים בשלב זה למרות שניתן לטפל בטרשת העורקים ולמזער את הסכנה לחולה ע"י טיפול תרופתי מתאים ושינוי אורחות חיים

עד לאחרונה ניסינו כקרדיולוגים לפענח את עתיד החולה (פרוגנוזה) ולהבין מה קורה בעורקי לב החולה ע"י שימוש בטכנולוגיות מיושנות וכן הערכת "גורמי סיכון" למחלת לב טרשתית שהידוע מהם הינו ערכי כולסטרול מוגברים. עד לאחרונה הממסד הרפואי הצביע על רמות כולסטרול גבוהות (בייחוד – LDL ה"כולסטרול הרע") כגורם סיכון מרכזי למחלת לב איסכמית (התפתחות הצרויות בעורקי הלב כתוצאה מטרשת העורקים). ואכן בעקבות גילוי הקשר הסטטיסטי החזק בין ערכי כולסטרול מוגברים למחלת לב כלילית, הותחל טיפול מסיבי תרופתי בכל מי שהגיע למשרדי הרופא ו/או לבדיקות תקופתיות ונמצאו ערכי כולסטרול מוגברים.

כאשר לחולים רבים עם מחלת לב ערכי כולסטרול תקינים ולרבים בעלי כולסטרול ו- LDL בערכים גבוהים אין בעיות לב, אך הם מטופלים תרופתית במהלך חייהם. למרות קיום קשר חזק בין גורם סיכון להתפתחות מחלה, אין גורם הסיכון מציע בסיס לניבוי יעיל בחולה האינדיבידואלי האופן היחידי לשפר את יכולת הניבוי היא לנסות ולהדגים באופן ישיר מדויק ולא פולשני את מחלת טרשת העורקים עצמה בעורקי הלב

הדמיות הלב באופן לא פולשני הציבה אתגרים ייחודיים עקב היות הלב בתנועה מתמדת והגודל הקטן של המבנים האנטומיים אותם אנו מעוניינים להדמות . לדוגמא-קוטר ממוצע של עורק כלילי הינו כ-3 מ"מ והיצרות הגורמת להפרעה בזרימת הדם באותו עורק עלולה להיות בעלת כ-2 מ"מ קוטר. יתרה מזו טרשת עורקים אשר עלולה לגרום להתקף לב ואף תמותה יכולה להיות בגודל יותר קטן מ-1 מ"מ!

בשנת 1972 התרחש הצעד הגדול קדימה כאשר מהנדס אנגלי, ג'פרי האונספילד, פיתח את הסורק הממוחשב (CT SCAN). בטכנולוגיה זו מקור קרינת הרנטגן מסתובב סביב גוף החולה ומאפשר הדמייה של חתכים מרובים בגוף החולה, אותם ניתן לאחד להדמייה ממוחשבת תלת ממדית של גוף האדם על כל אבריו. מעל ל-20 שנה נדרשו לפתור את האתגרים הטכנולוגיים בהדמיית לב ע"י CT. לפני כ-5 שנים הופיעה טכנולוגית CT המאפשרת הדמיית הלב והעורקים הכליליים.ולראשונה התאפשר לקרדיולוג לראות באופן לא פולשני ובהדמיה תלת ממדית את עורקי הלב, תמונות אותן יכול לקבל עד כה רק באופן פולשני.

במקביל במהלך 10 השנים האחרונות חל מהפך בתפקיד חדר הצינטור. כיום, צנתורי לב מהווים לא רק דרך שגרתית לאבחון מחלת לב טרשתית כלילית , אלא בראש ובראשונה השיטה הטיפולית העיקרית במחלות לב והפרוצדורה הרפואית ההתערבותית הנפוצה ביותר בעולם. בכ-60% מהחולים העוברים צנתור לב הצנתור מתחיל בצנתור אבחנתי והופרך לצנתור טיפולי, כך שהחולה לא רק מאובחן בזמן הצנתור אלא גם "מתוקן" ע"י צנתרים וטכנולוגיות ייעודיות. נקודה זו חשובה בהערכת חולה והחלטה לאיזו בדיקה יש להפנותו.
כמו בכל בדיקה רפואית, גם בבדיקה זו חשיבות לציוד מתאים ורופאים מיומנים במחלות הלב, בשיטה זו ובשאר הבדיקות הקרדיולוגיות במטרה לספק לחולה את הבדיקה הנכונה באיכות גבוהה ולאחר וכן לגזור עבור החולה את ההמלצות הנכונות.