ניתוח לאי-ספיקת המסתם האורטאלי

מאת: דר' אילן קיציס,
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון

כמו להיצרות אורטאלית, גם בדליפה של המסתם, הניתוח הוא החלפת המסתם ע"י תותב. במקרים מסוימים ניתן לבצע גם ניתוח ע"ש Ross (ראה בפרק על היצרות אורטאלית). להבדיל מהצרות אורטלית, בדליפה של המסתם כאשר יש גם הרחבה של טבעת המסתם (ואולי גם החדר השמאלי), ניתוח על שם Ross, הוא לא תמיד הבחירה הטובה ביותר. במעקב אחר חולים עם טבעת מסתם מורחבת, שעברו ניתוח על שם Ross, עולה שעם הזמן המסתם הריאתי במיקום האורטאלי (של החולה עצמו), מתחיל לדלוף, לפעמים קשות. דבר המצריך התערבות חוזרת. במקרים בהם טבעת המסתם אינה מורחבת, ניתוח Ross בהחלט בא בחשבון.

באי-ספיקה אורטאלית תזמון הניתוח חשוב מעין כמוהו.
תחילה החדר השמאלי מסוגל להתרחב ולהתכווץ בעוצמה כזו שהצרכים האנרגטיים של הגוף לא מופרעים, אפילו בדרגות מאמץ גבוהות – בשלב זה החולה מתפקד היטב וללא תסמינים כלשהם (אי-ספיקת מסתם עם קומפנסציה מלאה). אך כיוון שבהדרגה החדר השמאלי מתרחב ותחת עומס הנפח "מתקלקל", מגיע רגע בו הלב נכנס לאי-ספיקה. מאותו רגע והילך הלב ימשיך להתקלקל עוד ועוד עד לכישלון קשה של פונקצית המשאבה של הלב. אסור להגיע לנקודת אל-חזור זו. חייבים לנתח קודם. הכלל המוביל הוא, שכאשר הלב מתרחב יותר מדי (ולכך קיימים מדדים מוגדרים היטב), וכאשר החולה מתחיל לסבול מתסמינים – הגיעה זמן ניתוח. לצערנו, חלק מהחולים מגיעים לרופא בשלב מאוחר, כאשר הפגיעה בחדר השמאלי משמעותית למדי. בדרך כלל, חולים אלו מפחיתים בהדרגה את דרגת הפעילות שלהם, תוך שהם מייחסים את התופעה לכושר ירוד, עייפות וחוסר עניין, אך למעשה זה בגלל העדר יכולת לבצע מאמצים. גם במצבים אלו ניתוח להחלפת המסתם ישפר מאוד את הפרוגנוזה, אף על פי שהפגיעה בחדר השמאלי לא תתוקן לחלוטין – אבל לפחות קצב התקדמות הפגיעה בלב ייעצר.