האיגוד הקרדיולוגי בישראל - מניעת תחלואה לבבית בנשים

מניעת תחלואה לבבית בנשים

הקדמה

העובדה כי מחלות לב וכלי הדם (CVD) , מובילות כסיבות לתמותה בעולם המערבי בנשים אינה במחלוקת בקרב הקהילה הרפואית .
במקביל, המודעות למקום תחלואה ותמותה CVD בנשים, עלתה גם בצבור הלא רפואי : מ30% בסוף שנות ה- 90 ל כ50%- ב2007 (1).
קיימת ירידה ברורה בתמותה כלילית בנשים בעשורים האחרונים , וזאת משנית למניעה ראשונית יעילה מחד, והגברת הטיפול בחולות עם מחלה כלילית (מניעה שניונית) מאידך (2).
על אף הישגים משמעותיים אלה, התחלואה והתמותה ממחלות CVD נותרה גבוהה, ואף עולה בנשים צעירות בגילאי 35-54 (2), וזאת משנית להשמנה, עישון , והעדר מודעות לצורך בטיפול בערכי כולסטרול מוגברים (3,4) . בקבוצת הנשים הצעירות, יש לציין נשים בהריון ,המפתחות סוכרת או יתר לחץ דם בהריון. קבוצה זו מעלה הזדמנות ייחודית לטיפול ומניעה במחלת לב, עתידית.
אין לשכוח כי שעורי שבץ מוחי גבוהים בנשים יחסית לגברים (5), ובהקשר זה חשיבות מרבית לשני היבטים :1) מודעות, אבחון מהיר וטיפול בפרפור עליתי, המעלה פי 4-5 הסיכון לשבץ (6,7,8) ו,2) סוגית הטיפול ההורמונאלי בהריון, ובנשים עם הפסקת המחזור החודשי.
בנוסף, בשנים האחרונות ניתן דגש מיוחד לקשר גורמים פסיכוסוציאליים (בעיקר דיכאון וחרדה) בנשים, להעראות, התקדמות ותוצאים רעים של CVD (10).

לאור התרומה המשמעותית של מחלות הלב וכלי הדם לסוגיהן לתחלואה ותמותה בנשים, ולעלייה משמעותית בהוצאה הכלכלית הבריאותית הנגזרת מכך, ברורה החשיבות של צורך בהתערבות מידית ולקיחת אחריות לאומית .
חינוך הציבור הרפואי והלא- רפואי, הקפדה על מניעה ראשונית ,הערכת סיכון מיטבית בנשים בריאות, מתן טיפול מלא בהתאם לקווים מנחים מעודכנים לנשים בסיכון מוגבר /חולות בCVD, הם חלק מתכנית לאומית אותה צריך להוביל האיגוד הקרדיולוגי.

הצעות למעורבות בחינוך מניעה וטיפול בנשים

הערכה וסקירה (screening)

דגש על היבטים נשים בהתאם למחזור החיים : שימוש בגלולות, הריון וסיבוכיו, מחלה שחלתית רב כסייתית (PCO), הפסקת המחזור החודשי וטיפול הורמונאלי תחליפי.
שילוב ההערכה הגניקולוגית בהערכת הסיכון הקרדיו-ווסקולארי העתידי.
הקפדה על הערכה תקופתית ,מתוך הבנה שהסיכון לתחלואה CVD ,לכל החיים גבוהה. על ההערכה לכלול: מדידת ערכי לחץ דם ,משקל, היקפי מותן, בדיקת ערכי סוכר וכולסטרול.
הערכת סיכון בהרגלי החיים: עישון, הרגלי תזונה ופעילות גופנית
איתור דיכאון או בעיות פסיכוסוציאליות אחרות

הגברת מודעות

עידוד מחקר באיתור חסמים להתנהגות בריאה מחד, וגורמים המעוררים התנהגות בריאה מאידך
מתן הדרכה והסבר פרטניים לנשים ,בייחוד לאוכלוסיות חלשות שאינן חשופות למידע ,אודות גורמי סיכון, אורחות חיים בריאים ומחלות לב .
העלאת מודעות נשים לתסמינים המעידים על בעיה לבבית , והצורך לעבור הערכה רפואית דחופה.
חינוך לבריאות הלב בנערות בגיל ההתבגרות , עם דגש על הימנעות מעישון, תזונה בריאה והקפדה על פעילות גופנית קבועה.
חינוך הצוות הרפואי כי בנשים לגורמי סיכון כמו סוכרת ועישון השפעה רעה יותר על התוצאים מאשר בגברים.
הדרכת הצוות הרפואי בשימוש בהדמיות כגון CAC SCORE, IMT, בנשים בקבוצת סיכון בינוני לתחלואה CVD
חינוך הצוות הרפואי (מבתי הספר לסיעוד ורפואה ועד לרופאים המטפלים בקהילה ובבתי החולים) אודות השוני המגדרי, הפתופסיולוגי והקליני בהסתמנות ובממצאי מחלות לב לסוגיהן .
הגברת המודעות בקרב הרופאים ליעילות מניעה ראשונית בנשים כבגברים, ונקיטת אמצעים יעילים לאכיפתה.
הקפדה על טיפול תרופתי מונחה קווים מנחים, במניעה משנית , ובדיקת הצמדות המטופלות לטיפול שנקבע.
חינוך להבדל המגדרי הקיים בהיבטים שונים של הטיפול התרופתי (פרמקודינמיקה, פרמקוקינטיקה ועוד).
הקפדה על הגעה לערכי יעד בטיפול בלחץ דם, סוכרת וערכי כולסטרול מוגברים.

קווים מנחים

הAHA פרסם קווים מנחים מעודכנים למניעת תחלואה CVD בנשים בשנת 2011(10) .

הESC פרסם בשנת 2012 קווים מנחים מעודכנים למניעת תחלואה CVD.

בהם צוין במפורש כי ההתייחסות בקווים המנחים לגברים ולנשים זהה ((CLASS 1B , עקב ההבנה כי שיעור התחלואה והשפעה על תמותה דומים בין המגדרים .(11). הם מעלים גם את חשיבות הסקירה של נשים ללא תסמינים , ותרומתה להעלאת תוחלת החיים בנשים.

ההנחיות הבאות מושתתות על 2 קווים מנחים אלה.

התייחסות לנשים במניעה ראשונית אינה שונה מגברים