"טיפול ממיס קריש" – Thrombolytic therapy
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
החל מסוף שנות השמונים, נכנסו לשימוש רחב תרופות הניתנות דרך הוריד המאיצות המסת קרישים בתוך כלי הדם הכליליים. מחקרי ענק על אוכלוסיות גדולות מאוד, בארה"ב ובאירופה הוכיחו מעל לכל ספק שתרופות אלו, אם ניתנות בשעות הראשונות להופעת האוטם יכולות לפתוח את העורק החסום. יעילותם של תרופות אלו פוחתת מהר מאוד ככל שהזמן עובר – "שעת הזהב" הראשונה (the golden hour). "בשעת זהב" זו, יעילות התרופות האלו מקסימאלית. מעבר לארבע עד שש שעות, הקריש הופך להיות כל כך יציב והנזק לשריר הלב בלתי הפיך, שכמעט אין טעם להשתמש בתרופות אלו. אחוזי ההצלחה בפתיחת העורק החסום אצל חולי אוטם חריף המקבלים את התרופות הטרומבוליוטיות בשעה הראשונה (ובמהלך ארבעת השעות הראשונות), נע בסביבות 50-70%.
לתרופות ממיסות הקריש יש לא מעט תופעות לוואי. בעיקר דימומים. חלקם קשים מאוד וחלקם לא נעימים אך לא מסוכנים לחיי החולה. ולמרות תופעות הלוואי האלו אין כלל ספק שיתרונות התרופות עולים בהרבה על החסרונות שלהן.
תופעות הלוואי החמורה ביותר היא דימום תוך מוחי – זה קורה בערך בכ – 0.5-1% מהמקרים.