דרגות שונות של אי – ספיקה
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
חומרת התסמונת הקלינית של אי-ספיקת הלב, מוגדרת על פי ההפרעה ביכולת התפקודית. השיטה השימושית ביותר לדרוג זה, היא זו של החברה הקרדיולוגית של ניו-יורק (New York Heart Association). לפי שיטה זו קיימים 4 שלבי חומרה:
שלב 1 – קיימת פגיעה בתפקוד הלב אך לחולה אין כל מגבלה תפקודית
שלב 2 – תסמינים המופיעים במאמצים יום יומיים בינוניים
שלב 3 – תסמינים המופיעים במאמצים קלים
שלב 4 – תסמינים הקיימים גם במנוחה ומאמץ מינימלי, כמו לדוגמא, ללכת בתוך הבית. יעילותה של שיטה זו היא בקלות היחסית שבעזרתה ניתן לדרג את חומרת המחלה, ולאפיין חולים בשלבי מחלה שונים. חולים באי-ספיקת לב יכולים לנוע בין הדרגות השונים. נניח חולה בדרגה תפקודית 2, שמסיבה כלשהי מתדרדר, מתאשפז ונקבעת לו דרגה תפקודית 4. זה בהחלט לא אומר שטיפול טוב לא יחזיר אותו לשלב התפקודי הקודם. או חולים שמלכתחילה לא היו מטופלים אופטימלית, יכולים להשתפר מאוד באמצעות טיפול נכון. ומאידך, לאורך זמן, למרות עליות וירידות ביכולת התפקודית, ולמרות הטיפול הטוב ביותר שאפשר להציע, רוב החולים ילכו ויתדרדרו. אף רופא, לעולם לא יוכל לדעת באיזה קצב ותוך כמה זמן, יתדרדר החולה העומד מולו, אבל כללית, אוכלוסיית חולי אי-ספיקת הלב מתדרדרת בהדרגה – לפעמים משך שנים רבות ולפעמים מהר יותר. זאת מחלה לא טובה. אני נתקל לא פעם בחולים באי-ספיקת לב קשה באמת, עם פרוגנוזה גרועה לכל הדעות, שכל מה שרק מדאיג אותם זה "שזה לא סרטן" – אי-ספיקת הלב עלולה להיות מחלה קשה, לפעמים אפילו קשה יותר מסרטן.
בנוסף להערכה הקלינית ניתן לאפיין את דרגת אי-ספיקת הלב גם על פי מדדים קצת יותר אובייקטיבים – בבדיקות הדמיה ש"רואות" את הלב ואיך הוא עובד.
מקטע הפליטה של הלב, הוא המדד האמין ביותר להערכת תפקוד הלב. הוא מודד באחוזים כמה מתוך כמות הדם שנכנסת ללב יוצאת ממנו. ערכים מעל 50% נחשבים תקינים. אין 100%. מאה אחוזים זה כאשר כל מה שנכנס ללב יוצא ממנו – אין דבר כזה אפילו בלב של רץ מרתון. לתוך לב בריא נכנסים בכל פעימה בערך 100 סמ"ק דם וכל פעימה מוציאה בערך 60 סמ"ק. ערך זה יכול להשתנות במאמץ כאשר הלב עובד מהר ומתכווץ בעוצמה יתרה. ומאידך במנוחה מוחלטת או אפילו בשינה לב בריא לא יוריד את מקטע הפליטה. אצל חולי אי-ספיקת הלב ככל שמקטע הפליטה יורד, בהכרח מצביע הדבר על פגיעה משמעותית יותר בפונקצית המשאבה של הלב. וזה מסמן מחלה משמעותית יותר ומקנה הפרוגנוזה גרועה יותר. מיפוי לב עם חומר רדיואקטיבי המכונה טכנציום, המכונה בקצרה MUGA
(multigated angiography), יראה עד כמה פגום תפקוד הלב ויפלוט מהמחשב מספר באחוזים – שהוא מקטע הפליטה.
אקוקרדיוגרפיה של הלב – יכונה להל"ן אקו לב. בבדיקה זו רואים בזמן אמת את הלב המתכווץ. כך בהסתכלות בעין, או על ידי חישובים קשים לאדם וקלים למחשב, ניתן להעריך את תפוקת הלב. להבדיל מבדיקת – MUGA, באקו לב, הערכה של תפקוד הלב ומקטע הפליטה נעשים על ידי הרופא המבצע את הבדיקה. ולמרות שמדובר בהערכה של בן אנוש בלבד, מחקרים השוואתיים בין MUGA ואקו לב הראו התאמה מפתיעה. אפשר גם לחשב במדויק את מקטע הפליטה, אך אז הבדיקה נמשכת זמן רב ואין בכך צורך ממשי, כי הערכה של רופא מומחה באקו לב די קולעת.
בדיקה אחרת מתוחכמת הרבה יותר היא בדיקת לב-ריאה במאמץ. בבדיקה זו בודקים את דרגת המאמץ בה הלב לא מסוגל לספק יותר דם (וחמצן) לרקמות. בבדיקה זו ניתן לקבוע במדויק את תפוקת הלב. בדיקה זו בדרך כלל מבוצעת בארץ לחולים קשים במיוחד או לחולים אצלם נושא השתלת הלב בא בחשבון.