בדיקות להדגמת הפריקרדיום (שק הלב)

הפריקרדיום מורכב משכבה כפולה של קרומים המחליקים זה על גבי זה ומאפשרים תזוזה של הלב בעת שזה מתכווץ ומתרחב. הוא גם מקבע את הלב לאיברים הסמוכים בתוך בית החזה.
קיימות מחלות לא רבות המערבות את הפריקרדיום; לרוב מדובר בדלקות שונות, זיהומים, גידולים וטראומה לבית החזה והלב. כמעט תמיד הביטוי למחלה בפריקרדיום יהיה צבירת נוזלים או דם במרווח שבין שני הקרומים. ישנן גם מחלות נדירות יותר בהן הפריקרדיום מעובה והווה מעין "כלוב" קשיח שלא מאפשר ללב להתרחב היטב (מחלת קונסטריקטיבית).

אקו לב

זאת הבדיקה היעילה ביותר לגילוי נוזל בפריקרדיום ולרוב גם הערכה די טובה (חצי כמותית), של כמות הנוזל. האקו, להבדיל מכל טכניקות ההדמיה האחרות, יכול להראות האם לנוכחות הנוזל יש גם השפעה פתולוגית על יכולת ההתכווצות וההתרחבות של הלב. נוזל שנאגר מהר מאוד או בכמות גדולה, עלול לגרום ללחץ חיצוני על הלב ובכך להפריע ללב בשלב ההרפיה (דיאסטולה). מצב זה נקרא טמפונדה.
המצבים השכיחים ביותר הגורמים להצטברות נוזל בשק הלב הם דלקות של שק הלב (פריקרדיטיס), גידולים וגרורות החודרים לשק הלב, זיהומים שונים וביניהם שחפת, ומחלות ריאומטיות שונות כדוגמת lupus (זאבת) ועוד.

צילום חזה

בצילום חזה ניתן לראות את "צל הלב" ולעיתים ממצאים טיפוסיים אחרים למחלות של הפריקרדיום.

CT של בית החזה

ידגים היטב את הנוזל בפריקרדיום. ה – CT נוטה "להגזים" קצת בתיאור כמות הנוזל לעומת האקו. חסרונו העיקרי של ה – CT, בדיוק כמו כל יתר בדיקות ההדמיה הסטטיות, הוא בכך שלא ניתן לתת לממצאים פירוש המודינאמי – כלומר, האם הנוזל מפריע או לא ללב להתרחב.

MRI של הלב ובית החזה

ה – MRI היא בדיקת הדמיה מצוינת, אשר יכולה להדגים פרטים אנטומיים בצורה ברורה מאוד, לעיתים הרבה יותר טוב מה – CT. לחלק מהחולים עם מחלה בפריקרדיום צריך לעשות גם MRI – בחיפוש אחר הסיבה למחלה הראשונית.

צנתור לב

צנתור לב לא מדגים כלל את המבנים שמחוץ ללב. בהקשר של מחלה של הפריקרדיום, תפקיד הצנתור להראות את מידת ההשפעה ההמודינאמית של הנוזל על תפקוד הלב. במהלך צנתור לגילוי ואבחון מחלה של הפריקרדיום (המכונה צנתור "ימני ושמאלי"), באמצעות קטטרים מיוחדים מודדים את הלחצים בעליות הלב, חדרי הלב והעורקים הגדולים היוצאים מהלב. אינפורמציה זו חיונית לאבחון מחלות קונסטריקטיביות של הפריקרדיום (constrictive pericarditis).
בחדר הצנתורים, תחת שיקוף רנטגני, ניתן לדקור את הפריקרדיום, למדוד את הלחץ בתוכו (מחוץ ללב), וכמובן, אם צריך, לשאוב את הנוזל מתוך הפריקרדיום.