ההסתמנות הראשונה של חולה עם הצרות המסתם המיטרלי היא קוצר נשימה- בתחילה במאמצים ולאחר מכן אף במנוחה. קוצר הנשימה עלול להתגבר בשכיבה, ולעתים אף מעיר את החולה משנתו בלילה. החולה עלול לחוש דפיקות לב כאשר יופיע פרפור פרוזדורים, בהמשך, כאשר כבר קיימת פגיעה בלב הימני, עלולות להפיע בצקות בגפיים.
פרפור הפרוזדורים והצטברות הדם בעליה השמאלית עלולים לגרום להווצרות קרישי דם בעליה. קרישי דם אלו עלולים "להתעופף" לאברים חיוניים כגון המוח, הלב, המעי או הכליה וליצור "תסחיף" החוסם עורקים באברים חיוניים אלו. בהמשך, כאשר עולה הלחץ בצד הימניי שאינו מטופל זמן, עלול להופיע כשלון החדר הימני שימנע תיקון יעיל של המחלה בהמשך. לחץ גבוה קבוע בעורקי הראה …
עיקר המעקב מבוצע באמצעות בדיקת אקו. בדיקה זו יכולה לדמות את מידת הפגיעה במסתם מבחינת המבנה, ולעקוב אחר חומרת הצרות המסתם ע"י מדידת הפרש הלחצים בין העליה לחדר, וע"י חישוב שטח המסתם. הבדיקה גם יכולה להעריך את הסבוכים של ההצרות, כגון גודל העליה השמאלית, הערכת הלחץ בעורקי הראה ובדיקת תפקוד חדר ימין.
ניתן להקל על הסמפטומים בעזרת תרופות. באמצעות תרופות ממשפחת "חוסמי בטה" או "חוסמי סידן" ניתן להאריך את משך מילוי חדר שמאל, וע"י כך לרוקן טוב יותר את העליה ניתן גם להקטין את נפח הדם ולהשיג ע"י כך השפעה דומה. במקרים רבים ירשום הרופא גם תרופה נוגדת קרישה ("מדללי דם") בכדי למנוע הווצרות קרישים בעלייה השמאלית.
כאשר יתרשם הרופא שהמסתם מוצר במידה משמעותית, וקיימים תסמינים חמורים, ימליץ על פתיחה מכנית, תיקון או החלפה של המסתם. ניתן לפתוח את המסתם באמצעות צנתור, ע"י ניפוח בלון מיוחד בתוכו. במסתמים המתאימים לכך צפויה בד"כ הקלה משמעותית של החסימה, המחזיקה זמן רב. בד"כ יבצע הרופא בדיקת אקו דרך הושט בכדי להעריך את התאמת המסתם לטיפול …
כאשר המסתם האאורטלי צר, נגרמת הפרעה להתרוקנות החדר השמאלי, משום שהוא עובד כנגד לחץ גבוה מהרגיל. קיימים תהליכים המסייעים לחדר השמאלי להתמודד עם קושי זה, בין השאר התעבות הדפנות. בשלבים מתקדמים של המחלה קיים סיכון מוגבר לסיבוכים, ובכללם אי ספיקת לב, התעלפות ובמקרים מתקדמים אף ייתכן מוות פתאומי.
היצרות אאורטלית אינה חייבת להיות מלווה בתסמינים (סימפטומים). לעיתים האבחנה של היצרות אאורטלית נעשית באקראי, למשל עקב האזנה ללב ושמיעת אוושה טיפוסית, או באקו לב שנעשה למטרה אחרת. במקרים אחרים, הגילוי הראשון של המחלה הוא בעקבות תסמינים כגון קוצר נשימה, תעוקת חזה או התעלפות. הבדיקה הגופנית יכולה לתת מושג על חומרת היצרות המסתם, אך רמת …
התסמינים הקלאסים של היצרות אאורטלית הינם תעוקת חזה (לחץ בחזה בעיקר במאמץ, בדומה לתחושה הנובעת מהיצרויות בכלי הדם הכליליים המספקים את הלב), קוצר נשימה במאמץ, או התעלפות. לעיתים התסמינים אינם ברורים: אי סבילות למאמץ אינה נדירה בגיל המבוגר, ויש המייחסים אותה לגיל המתקדם ולא למחלת הלב; קוצר נשימה במאמץ יכול לנבוע מסיבות שונות ומשונות, בכללן …
מחקרים על המהלך הטבעי של היצרות אאורטלית, הראו שכל זמן שהחולים אינם סובלים מתסמינים – מצבם טוב, והסיכון למוות פתאומי הינו פחות מ-1% לשנה. מהלך המחלה מקבל תפנית חדה לרעה כאשר מופיעים התסמינים שפורטו לעיל, ובמיוחד כאשר מופיעים תסמיני אי ספיקת לב. עם זאת, בשנים האחרונות יש מספר עדויות לכך שכאשר ההיצרות קשה מאד, קיים בכל …
בהחלטה על ניתוח בחולה ללא תסמינים צריך לקחת בחשבון את הסיכון הכרוך בניתוח, מול הסיכון במהלך הטבעי של המחלה ללא ניתוח. בסדרות גדולות ממערב אירופה וארה"ב התמותה בניתוח המסתם בחולים במגוון רמות סיכון היא 2.9-3.7%, ואם נדרש גם להשיק מעקפים כליליים מדובר בתמותה גבוהה יותר (4.5-6.1%). נתוני תמותה אלה גבוהים יותר מהסיכון השנתי למוות פתאומי, …
אם המחלה יכולה להיות מסוכנת, למה לא לעבור ניתוח לפני שיופיעו תסמינים? לקריאה »
הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי או מחקר ביו-רפואי.
המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.
