וזה שאינו יודע לשאול
כיצד ייתכן שאדם מכניס לגופו חומר כימי רב השפעה מבלי לגלות עניין בטיבו, השפעתו ותופעות הלוואי האפשריות שלו?
כיצד ייתכן שאדם מכניס לגופו חומר כימי רב השפעה מבלי לגלות עניין בטיבו, השפעתו ותופעות הלוואי האפשריות שלו?
אף שמחקרים רפואיים רבים הוכיחו שבגיל מבוגר נשים חולות ואף מתות ממחלות לב יותר מאשר גברים, המודעות למניעה, לאבחון ולטיפול עדיין נמוכה מדי.
לאחרונה מתרבות התהיות בנוגע למקומו של הצנתור הווירטואלי כאמצעי לאבחון מחלות לב. הבעיה מתחדדת משום שהיא מקיפה חולים ורופאים כאחד. חוסר הבהירות..
בניגוד לרושם שאולי עלה מכותרות העיתונים – ממצאי מחקר חדש על אי יעילותם של צנתורים מאוחרים לא יצמצמו באופן משמעותי את מספר צנתורים; הם כן יאלצו רופאים לחשוב פעמיים אם לבצע צנתור כמה ימים אחרי התקף לב
בשנים האחרונות מתברר כי ריכוז הטכנולוגיות החדשות המפותחות בישראל בתחום הקרדיולוגיה, ובמיוחד צנתורי הלב, הוא הגבוה בעולם לפי כל פרמטר מדיד – ביחס לאוכלוסייה, למספר בתי החולים, למספר הרופאים ולהשקעה בהון סיכון.
דיווחים בספרות הרפואית ובכינוסים קרדיולוגיים מעלים שאלות נוקבות על בטיחות השימוש בתומכנים (סטנטים). שימוש בתרופות נכונות, מתן מידע מדויק לרופא המטפל ומעקב רציף עשויים לפתור חלק גדול מהסיבוכים
הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי או מחקר ביו-רפואי.
המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.