ישנם סיבות רבות לעליה בלחץ הריאתי. הסיבה השכיחה ביותר נובעת מלחצים גבוהים בצד השמאלי של הלב (עקב בעיה מסתמית או לחץ מילוי גבוה בחדר שמאל) המעביר לחצים גבוהים אחורה למערכת הורידים הריאתיים המקבלים דם מהריאות וגורם לעליה בלחץ הדם הריאתי. סיבות נוספות כוללות מחלות ריאה כרוניות קשות הפוגעות בכלי הדם הריאתיים או חוסר חימצון עקב הפסקות נשימה בלילה (דום נשימה בשינה), תסחיפי קרישים לריאות (תסחיף ריאתי) הגורם לפקקים וסתימת עורקי הריאה.
הביטויים הקליניים של יתר לחץ דם ריאתי נובעים מחוסר זרימה מתאימה לריאות עקב הלחץ הגבוה, דבר הפוגע ביכולת החימצון של הדם וחוסר חמצן בגוף. דבר זה גורם לקושי בנשימה וקושי בביצוע פעולות גופנית עקב חוסר החמצן. במצבים יותר מתקדמים הדבר עלול לגרום לכשל של הצד הימני של הלב ולאי ספיקת לב ימנית.
האבחנה הראשונית מתבססת על בדיקת האקו-קרדיוגרפיה של הלב המודדת באופן עקיף את לחץ הדם הריאתי. אפיון מדוייק של הבעיה וחומרתו דורשים צנתור ימני של הלב בו מוחדר צנתר (צינור חלול זעיר) לצד הימני של הלב ומודדים באופן מדוייק את חומרת הלחץ הריאתי והאם הוא נובע מלחצים גבוהים בצד השמאלי של הלב והאם יש גם מרכיב של לחץ בעורקי הריאה עצמם.
הטיפול ביתר לחץ דם ריאתי תלוי בסיבה לעליה בלחץ הריאתי. במידה והבעיה נובעת מעליה בלחצים בצד השמאלי של הלב כגון דליפה במסתם הדו-צניפי (מיטראלי), אזי הטיפול מכוון להורדת לחץ זה על ידי טיפול בפגם במסתם. במידה והלחץ הריאתי נובע מבעיה ספציפית כגון דום נשימה בשינה או תסחיף ריאתי אזי הטיפול מכוון לבעיה היסודית הגורמת לעליה בלחץ הריאתי.
כשל של הצד הימני של הלב יוביל לאי ספיקת לב ימנית.
כשל של הצד הימני של הלב נובע מפגיעה בתפקוד חדר ימין ו/או כשל של מסתמי חדר ימין (המסתם התלת-צניפי (הטריקוספידאלי) או המסתם הריאתי (פולמונאלי).
הסיבות השכיחות לפגיעה בתפקוד חדר ימין הם כשל משני ובמשולב לכשל של החדר השמאלי, מחלות שריר הלב המערבות את חדר ימין, יתר לחץ דם ריאתי, כשל של מסתמי חדר ימין, מומי לב מולדים עם דלף וכן התקף לב המערב את החדר הימני.
אי ספיקת לב ימנית נובעת מחוסר יכולת של חדר ימין לשאוב מספיק דם לריאות, דבר שיגרום מצד אחת לצבירת נוזלים בכלי הדם המספקים את חדר ימין עקב חוסר מעבר מספק של דם ויתבטא בהצטברות נוזלים ברגליים ('בצקות') ובמצבים יותר מתקדמים גם באיברי הבטן כולל מים בבטן ('מיימת').
האבחנה מבוססת בעיקרה על ביצוע בדיקת אקו-קרדיוגרפיה של הלב (בדיקת על-שמע לא פולשנית של הלב). לפעמים יש צורך גם בביצוע צינטור ימני בכדי להעריך במידה יותר מדוייקת את הלחצים בצד הימני של הלב והלחץ הריאתי ומרכיביו וכן את יכולת העבודה של חדר ימין.
הטיפול בעיקרו מבוסס על הורדת הנוזלים שמצטברים על ידי תרופות משתנות כדוגמת פוסיד ואלדקטון. במקרים שיש גם לחץ דם ריאתי גבוה (ראה בערך יתר לחץ דם ריאתי), ניתן לשקול טיפול תרופתי לבעיה זאת במידה והבעיה של הלחץ הגבוה הוא בכלי דם הריאתיים עצמם.
תזונה נכונה, ופעילות גופנית מתאימה מומלצים לחולי אי ספיקת לב ויכולים לעזור להם להרגיש טוב יותר. לשם כך יש צורך לבצע שינויים בהרגלי החיים.
הימנע מצריכת מלח שולחן המורכב מנתרן. הנתרן גורם לעליית לחץ דם,
להצטברות נוזלים בגוף ולהופעת בצקות וקוצר נשימה.
הכניסה לאתר מותרת אך ורק לרופאים/ות בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל ו/או בעלי רישיון לעסוק ברוקחות ו/או אדם הנמנה על צוות רפואי או מחקר ביו-רפואי.
המידע והתכנים המופיעים באתר ניתנים "כמות שהם" (AS IS) וללא אחריות מכל סוג שהוא. התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים.
