10 דברים שכדאי לדעת על הלב
10 דברים שכדאי לדעת על הלב. מהו התקף לב, איך מונעים טרשת עורקים ומהם גורמי הסיכון לאירועי לב? התשובות לשאלות אלו יכולות להציל את החיים שלכם
מאת: ד"ר חיים סילבר, מנהל מכון הלב מרום, יועץ קרדיולוגי מכבי, מאוחדת ולאומית
1. מהי טרשת עורקים?
עודפי שומנים (כולסטרול וטריגליצרידים) המצטברים בדם עלולים לגרום לנזקים כבדים, שהעיקרי שבהם הוא טרשת עורקים. טרשת עורקים היא תהליך דלקתי כרוני של הצטברות ושקיעה של שומנים בדפנות העורקים. כתוצאה מכך הדפנות מתעבות ומתקשחות, וגורמות להצרת העורקים, עד כדי סתימתם המוחלטת.
טרשת עורקים מתרחשת בעיקר בעורקי הלב (העורקים הכליליים), בעורקי הצוואר ובעורקים המובילים דם למוח, בעורקי הרגליים ולאורך הוותין (העורק הראשי בגוף). היצרות עורק כלילי או חסימתו המלאה לזרימת דם היא הסיבה השכיחה למחלת לב כלילית. טרשת עורקים היא הסיבה העיקרית למוות ולנכות מעל גיל 35 בעולם המערבי. מחקרים רבים מצאו כי ככל שרמת הכולסטרול בדם גבוהה יותר, כך עולות שכיחות מחלות הלב ושיעור התמותה מהן.
2. איך מגלים טרשת עורקים?
הטרשת מוחרפת עם הזמן, אולם תהליך ההיצרות בעורקים יכול להחמיר בהדרגה לאורך שנים בהיעדר תסמינים וללא שהאדם הנושא את הטרשת יֵדע על קיומה בגופו. לרוב רק כששיעור ההיצרות מגיע לכ-70-60 אחוז מקוטר העורק מתחילים להיגרם כאבים או סימנים גופניים אחרים (בדרך כלל בעת מצבי דחק גופני או נפשי).
במקרים רבים המחלה מתגלה רק בהופעת מצב חירום. מצב חירום כזה, השונה מהמצב בו מתמשך התהליך בהדרגה, נקרא תהליך חד, ובו הנגע הטרשתי עלול להפוך לבלתי יציב וחלקים ממנו עשויים להיתלש ולהינתק. במצב זה, הדומה לחתך, נוצר קריש דם המיועד לכסות את אזור הקרע, אולם לעתים קרובות קריש הדם גדל וחוסם את העורק לחלוטין או כמעט לחלוטין, וכך גורם להפחתה בכמות הדם הזורמת בעורק הכלילי.
3. מהו התקף לב?
חסימה חדה של אחד מהעורקים הכליליים, בדרך כלל בעקבות קרע ברובד הטרשתי הלא-יציב שגורם להיווצרות קריש דם החוסם את העורק, עשויה להביא להפסקה מוחלטת או כמעט מוחלטת של אספקת הדם אל אזור מסוים בלב. מצב זה נקרא אוטם שריר הלב (ומכונה התקף לב). באירוע זה נגרמת פגיעה ברקמת הלב, וכתוצאה מכך האזור הפגוע נמק ומאבד את יכולת ההתכווצות. תהליך דומה, הנגרם מחסימה חלקית או מחסימה שנפתחה באופן עצמוני בעורק כלילי נקרא אירוע כלילי חד (אירוע לב), אך בו לא נגרם נזק משמעותי לשריר הלב.
אוטם שריר הלב מהווה סכנת חיים ממשית ומיידית וסכנה לפגיעה בתפקוד התקין של הלב. לכן בכל מקרה שבו מתעורר חשד לאירוע כזה, יש לפנות מייד את האדם הסובל לחדר מיון. יש חשיבות רבה למהירות ההגעה לטיפול, משום שככל שעובר הזמן כך קטן הסיכוי להפחית את הנזק לשריר הלב.
4. מהם הסימנים להתקף לב?
תופעות בלתי מוכרות של כאב או תחושת לחץ בחזה בזמן מנוחה, או של צרבת באזור שבין הבטן העליונה ללסתות, כאשר לעתים התחושה קורנת ליד שמאל או מופיעה באזור הגב בין השכמות. אם התופעות האלו, או אפילו רק אחת מהן, נמשכות יותר מעשר דקות ברציפות ומלוות בקוצר נשימה, בבחילה, בהזעה או בחולשה כללית נדרש פינוי מיידי לחדר מיון. לקריאה נוספת אודות "סימנים להתקף לב" לחצו כאן.
5. מהם גורמי הסיכון לטרשת עורקים?
המצבים הרפואיים המגבירים את הסיכון ללקות בטרשת עורקים ועלולים לגרום למחלות לב וכלי דם, נחלקים לגורמי סיכון הניתנים לשינוי, המושפעים מגורמים סביבתיים ומהרגלי חיים, ולגורמי סיכון שלא ניתן לשנותם, כמו תכונות תורשתיות.
גורמי סיכון הניתנים לשינוי:
עישון: גורם סיכון מרכזי למחלות כלי דם ולב, שמגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב עד פי שישה. כ-45 אחוז מהתקפי הלב אצל צעירים נגרמות כתוצאה מעישון, והוא אחראי לכשליש ממקרי המוות כתוצאה ממחלת לב.
היעדר פעילות גופנית: פעילות גופנית מתונה מפחיתה בכ-20 אחוז את התמותה הכוללת ובכ-40-20 אחוז את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם.
תזונה: בשנים האחרונות הוכח כי דיאטה ים תיכונית הכוללת שימוש נרחב בשמן זית כתית; הגדלת צריכת פירות, ירקות, דגנים ודגים; הפחתת צריכת הבשר האדום הכנת רוטב ביתי עם עגבניות, שום, בצל ושמן זית, פסטה, אורז , הימנעות מחמאה, שמנת, מזון-מהיר, מתוקים, מאפים ומשקאות ממותקי-סוכר,וצריכה מתונה של יין אדום בקרב אלו הנוהגים לשתות אלכוהול , עשויה להפחית את התחלואה הקרדיווסקולרית ב 30%
מצבי דחק נפשיים וחברתיים: בעת מצבי לחץ, כשהגוף מרגיש סכנה או איום ודרושה לו אנרגיה מוגברת כדי להתמודד עמם, מופרש באופן מוגבר ההורמון אדרנלין, בתהליך שמקורו בהתנהגות האדם הקדמון ובתגובת "הילחם או ברח". שחרור האדרנלין לדם מעלה את רמת הסוכר בדם ואת לחץ הדם, משפיע על הכבד לייצר גלוקוז ועל רקמות השומן להתפרק בקצב מואץ, ומגביר את קצב פעימות הלב. בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי מצבים נפשיים וחברתיים כמו לחץ, דיכאון, חרדה, בדידות והיעדר תמיכה חברתית הם גורמי סיכון בלתי תלויים למחלות לב.
סוכרת: מחלת הסוכרת היא הפרעה בחילוף החומרים בגוף המשקפת מצב של חסר באינסולין או פגיעה בפעילותו. הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת הוא טרשת עורקים. סוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים במקומות שונים בגוף, ובין היתר עלולה לגרום נזקים לכליות ולעיניים, ולהביא לפגיעה בעצבים, להיחלשות התחושות בקצות הגפיים ולתחושת נמלול. היא גם מגבירה מאוד את הסיכון למחלות לב ולאירועים לבביים.
יתר לחץ דם: טרשת עורקים ויתר לחץ דם הן תופעות המעצימות זו את זו ומקיימות יחסי גומלין והשפעה הדדית. כשם שבמקרים רבים התעבות הרובד הטרשתי בדופנות העורקים והצרתם מקשות על זרימת הדם התקינה ומשפיעות על עליית לחץ הדם לערך הגבוה מהרגיל, כך יכול גם להתרחש תהליך הפוך: יתר לחץ דם בלתי מטופל עלול להאיץ תהליכים טרשתיים ולהקשות על זרימת הדם בעורקים. לעתים קשה לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ושתי ההפרעות, טרשת עורקים ויתר לחץ דם, מייצרות מעגליות מחזורית.
כל אחד מגורמי הסיכון מגביר את האפשרות ללקות בטרשת עורקים ובמחלות לב וכלי דם, ואצל מרבית החולים קיים יותר מגורם סיכון אחד. כך למשל, אדם מעשן הסובל מהשמנה ומרמת שומנים גבוהה בדם, ואינו מקפיד על ביצוע פעילות גופנית, מגביר באופן מובהק את סיכוייו ללקות בטרשת עורקים. כך גם אדם החולה בסוכרת ואינו מקפיד על תזונה נכונה, או שסובל מיתר לחץ דם לא מטופל, מעלה את הסיכון שלו לחלות במחלות לב וכלי דם בצורה ניכרת.
גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי:
מגדר: מחלת לב כלילית היא גורם התמותה השכיח ביותר בקרב נשים (כמו אצל גברים) והיא נובעת מטרשת עורקים. הסיכון של אישה לחלות במחלת לב גדול פי שלושה מהסיכון שלה ללקות בסרטן השד. מחקרים מצביעים על כך שאירוע הלב הראשון אצל אישה מתרחש בממוצע סביב שנות השבעים לחייה, כעשר שנים מאוחר יותר מהממוצע בגברים.
גיל: גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 בעלי סיכון גבוה יותר לחלות.
תורשה ותכונות גנטיות מולדות: מחלת לב או כלי דם אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אבא או אח שחלו בגיל צעיר מ-55, או אם או אחות שחלו בגיל צעיר מ-65), מעלה את הסיכון.
6. כולסטרול: חיוני לחיים אך קטלני בערכים גבוהים
הכולסטרול הוא חומר שמנוני המיוצר בתאים שבגופנו, ובעיקר בכבד. הכולסטרול נמצא בדפנות התאים ומשתתף בבנייתן, וכן משתתף בשימורם של התאים ובבניית הרקמה העוטפת את העצבים. פרט לכל אלה הוא משמש גם כחומר גלם להורמונים רבים ובהם הורמוני המין, וכן לחומצות המרה.
כ-75 אחוזים מהכולסטרול בגוף מיוצרים בכבד, ו-25 האחוזים הנותרים נספגים במעי שבגופנו ישירות מהמזון שאנחנו אוכלים שמקורו מן החי. כל אספקה חיצונית נוספת של כולסטרול היא מיותרת, שכן היא מגבירה את ספיגת השומנים מעבר לתכנון המקורי שהגוף ערוך לו, ומביאה לעלייה ברמת הכולסטרול בדם.
7. בדיקת רמות הכולסטרול וטריגליצרידים
תוצאות בדיקה זו מתייחסות אל הרמה הכללית של הכולסטרול, רמת הכולסטרול הטוב (HDL) בדם ורמת הריכוז של הכולסטרול הרע (LDL) בדם.לאחרונה נוספה בדיקה נוספת רמות כולסטרול שאינו מיטיב – Non-HDL Cholesterol התוצאה מבטאת את רמת הכולסטרול המזיק בכללותו . בנוסף נבדקת רמת הטריגליצרידים. הבדיקה מאפשרת להעריך את הסיכון לטרשת עורקים ולמחלות לב ואת הצורך בשינוי אורחות חיים או בטיפול תרופתי
הערך הרצוי של Non-HDL Cholesterol הוא מתחת ל-160 מ"ג/ד"ל לאדם בריא, ומתחת ל-130 מ"ג/ד"ל בקרב חולים בטרשת עורקים
8. טיפול תרופתי בטרשת עורקים
משפחת התרופות הידועה והנצרכת ביותר נקראת סטטינים (Statins). הסטטינים מפחיתים באופן משמעותי את רמתו הכוללת של הכולסטרול בדם ובעיקר את רמת ה-LDL. הם עושים זאת באמצעות עיכוב פעילותו של האנזים HMG-CoA Reductase שתפקידו לסייע ביצירת הכולסטרול בתאים, ובעיקר בכבד. הסטטינים גם מפחיתים את ערכי הטריגליצרידים ומסייעים בהעלאת רמת ה-HDL. כמו כן תרופות אלו פועלות להפחתת דרגת הדלקת המתהווה בדפנות העורקים וכך הן גם מפחיתות את רמת החלבון הדלקתי CRP בדם. סטטינים הוגדרו על ידי ה-FDA, מינהל התרופות האמריקאי, כמאריכי חיים. תרופות אלו עשויות להפחית את מחלות הלב, את אירועי המוח ואת התמותה מהם בשיעור של 40-25 אחוז.
9. חיסון נגד שפעת מפחית אירועי לב
בעונת החורף ניכרת עלייה חדה במספר אירועי הלב. ידוע כי המשפיעה העיקרית על המגמה הזו היא דלקת בדרכי הנשימה, המתרחשת לרוב בעונה זו. נמצא כי הן שפעת והן דלקת ריאות, שמטבען כרוכות בחום גבוה ובאספקת חמצן נמוכה בדם, עלולות לפגוע באופן קשה בתפקוד הלב. חיסון נגד שפעת מפחית את מספר האשפוזים עקב מחלות לב ומוח וכן את התמותה כתוצאה מהן.
10. תוספי מזון
שאלת הצורך בתוספי המזון ויעילותם מעוררת מחלוקות רבות. יש הטוענים כי במקרים מסוימים אומגה 3 עשויה להפחית את התמותה ממחלת לב כלילית ולכן מומלץ לצרוך אותה בכמות של גרם ביום או לאכול שתי מנות דג בשבוע. אצל חולי טרשת עורקים לא נמצאה תועלת במתן אומגה 3 כתרופה או כתוסף מזון.
יעילותם של נוגדי החמצון, ובהם ויטמין E, ויטמין C ובטא קרוטן, במניעת התקדמות מחלת לב, לא הוכחה במחקרים ולכן אין המלצה לחולי לב לנטלם. כך גם לגבי החומר נוגד החמצון Coenzyme Q-10 שמייצר הגוף. גם חומצה פולית, ויטמין בעל חשיבות ביצירת תאי דם אדומים, בהפחתת רמת ההומוציסטאין ובמניעת מומים אצל העוּבּר, לא מומלץ ליטול כמניעה נגד טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם אם התזונה הבסיסית מאוזנת.
פיטוסטרולים משמשים להפחתת רמות הכולסטרול. מקורם צמחי – בפירות, ירקות, אגוזים ודגנים – אך אינם מצויים במקורות מהחי. הם מיועדים למטופלים עם רמות גבוהות במידה קלה של LDL או לחולים המנועים מלקבל טיפול תרופתי עקב תופעות לוואי. לפני נטילת תוסף מזון יש להיוועץ ברופא המטפל.