צנתור טיפולי דחוף
צנתור טיפולי או כפי שמכונה באופן מקצועי: PCI-percutaneous coronary intervention או בעברית -התערבות מלעורית כלילית, מתייחס למגוון של הליכים לטיפול באמצעות צנתר באנשים עם מחלת לב כלילית. היום אנחנו יודעים שצנתור טיפולי דחוף הוא אפשרות הטיפול הטובה והיעילה ביותר במקרים של התקף לב.
פעולת הצנתור מתבצע על ידי החדרת צינור חלול הנקרא צנתר (קטטר) לגוף בדקירה בהרדמה מקומית בלבד. הצנתר מושחל דרך עורק במפשעה או בפרק היד ומגיע עד לעורקי הלב דרך מחזור הדם. דרך הצנתר מעבירים תיל מתכת עדין ביותר לתוך העורק הכלילי החסום ועל התיל הזה ניתן להשחיל לתוך העורק התקנים שמביאים לפתיחה של העורק ומסלקים את הקריש החוסם אותו. ההתקנים המקובלים הם או צינור שאיבה עדין או בלון קטן. דרך הצינור העדין ניתן לעתים לשאוב את הקריש החוצה, במקרים אחרים מנפחים בלון קטן שכאשר הוא מנופח בתוך העורק הוא דוחק את הקריש והרובד הטרשתי לדופן העורק, ומרחיב את העורק כך שהדם יוכל לזרום ביתר קלות. לאחר שאיבת הקריש ו/או ניפוח הבלון צינור השאיבה או הבלון מסולקים החוצה. ברוב גדול של המקרים, הצנתור הטיפולי מסתיים בהשלת תומכן (סטנט) שהוא מעיין גליל קטנטן או "קפיץ" העשוי מרשת מתכתית המולבש מעל בלון. כדי להשתיל את התומכן מחדירים אותו עם הבלון דרך לתוך העורק הכלילי באזור החסימה (לאחר שנפתחה), מנפחים את הבלון שמרחיב את התומכן ומצמיד אותו לדופן העורק, לאחר מכן מוצאים את הבלון החוצה. התומכן המושתל מונע קריסה של העורק וחסימה חוזרת. בסוף הצנתור הטיפולי. ברוב המכריע של המקרים מקבלים חידוש זרימה טובה לשריר הלב, תהליך הנמק מפסיק והחולה לרוב מרגיש הרבה יותר טוב.
היום קיימים חדרי צנתור כמעט בכל בתי החולים בארץ ורובם המכריע מחזיק צוות כונן 24 שעות 7 ימים בשבוע, על מנת לתת מענה ולבצע צנתור דחוף בכל חולה שסובל מהתקף לב. ההנחיות הקליניות בארץ ובעולם ממליצות לבצע צנתור טיפולי תוך 90 דקות מרגע שמטופל אובחן כסובל מהתקף לב על מנת להקטין למינימום את הנזק לשריר הלב ולמנוע סיבוכים. יש לציין שלפי סקר התקפי הלב שמבוצע בארץ כל 2-3 שנים ברוב המקרים אנו עומדים ביעד הטיפולי הזה.