לוקחים את ההיי-טק ללב

בשנים האחרונות מתברר כי ריכוז הטכנולוגיות החדשות המפותחות בישראל בתחום הקרדיולוגיה, ובמיוחד צנתורי הלב, הוא הגבוה בעולם לפי כל פרמטר מדיד – ביחס לאוכלוסייה, למספר בתי החולים, למספר הרופאים ולהשקעה בהון סיכון. כשליש מהרופאים הקרדיולוגים המומחים בישראל מעורבים בצורה כלשהי בתכנון או בייעוץ לחברות ביו-טכנולוגיות, שנועדו לשפר את ההדמיה ו/או הטיפול בחולי לב – נתון שאין לו אח ורע בעולם.

חלק מהחידושים הטכנולוגיים האלה הוצגו בכינוס קרדיולוגי שנערך לפני כמה שבועות בתל אביב, וקיבץ אליו רופאים, מדענים ואנשי תעשייה מהארץ ומהעולם. המטרה היתה לחשוף את טובי המומחים למידע טכנולוגי קרדיולוגי חדשני מתוצרת ישראל. בכינוס הוצגו כ-33 טכנולוגיות קרדיולוגיות חדשות על ידי חברות סטארט-אפ ישראליות, העוסקות בתחום רפואת הלב וכלי הדם.

בכינוס הוצגו, בין היתר: אמצעים להדמיית עורקי לב בתלת-ממד, טכנולוגיות חדשות לאבחון ולאפיון טרשת עורקים כלילית, אביזרים מושתלים חדשים לתמיכה בלב כושל, צנתרים מיוחדים לפתיחת חסימות עורקים, שימוש בננו-טכנולוגיה ליצירת עורקים מלאכותיים, הצגת דורות עתידיים של תומכנים בעורקי הלב, חיישנים זעירים המושתלים בגוף לתשדורת על מצב לבו של החולה, שיטה להנדסה גנטית של הפעילות החשמלית להסדרת קצב הלב, טכניקת העשרה חוץ גופית של תאי אב שנועדו להשתלה בלב, שיטות לרובוטיקה צנתורית או ניתוחית, אביזרים להגנה על פעילות המוח במהלך שבץ מוחי, ועוד.

החידושים הטכנולוגיים מסמנים מהפך בדרך החשיבה והיישום של מקצוע רפואת הלב. בנוסף לעשייה הקלינית, מתחיל הרופא לחשוב כיצד ניתן לשפר את הטיפול הקיים בחולה. מצב זה גורם לציוות של גורמים יצירתיים ומדענים מתחומים שונים (מהנדסים, פיזיקאים, מומחי מחשוב, ביולוגים, רופאים, אנשי עסקים וכלכלה ומומחי רגולציה), שחוברים יחד כדי להביא טכנולוגיות חדשניות לקליניקה ולמסחר.

מכלול האינטרסים של הגורמים האלה מעורב, אך התוצאה עשויה לעתים להיטיב עם החולה ועם כיס היזמים. דוגמה למיזם ישראלי שזכה להצלחה עולמית היא חברת "מדינול", שהוקמה לפני יותר מעשור ושבמהלך השנים שינתה את תפישת העולם בכל הקשור למבנה ולאיכות התומכים המושתלים בעורקי הלב (סטנטים). המהפכה שעשתה "מדינול" בתחום זה גרמה לכלל תעשיית הסטנטים העולמית "להתיישר" לפי הסטנדרטים הגבוהים שעוצבו על ידה. חשוב אף מכך, הטכנולוגיה שפיתחה החברה גרמה לחולי לב רבים בעולם ליהנות ממוצר רפואי איכותי. ואולם, כדאי גם למתן ציפיות: סביר שלא כל הטכנולוגיות החדשות יצליחו להבשיל עד כדי יישום קליני ומסחור.

כיצד ניתן להסביר את העובדה שבישראל יש מקבץ טכנולוגי קרדיולוגי שאין דומה לו בעולם? מכלול גורמים אחראים לתופעה זו. בין אלה ניתן למנות יזמות ויצירתיות, יכולת אלתור והתגברות על מכשולים, תחרותיות, אינטימיות (קרי: היכולת לצוות אנשים מדיסציפלינות שונות המוצאים בקלות שפה משותפת), חוש ביקורת מפותח (דוגמה ליזם שפגשתי: "מה שאתה עושה לא שווה כלום, תן לי להראות לך מה בניתי"), מניע כלכלי חזק (רופא אמריקאי שמשתכר מיליון דולר בשנה לא צריך מיזם כדי להתעשר), רקע צבאי טכנולוגי, מדענים ומהנדסים מעולים ועוד.

בנוסף לכך, בשנים האחרונות נעשה קל יחסית לגייס משאבים למימון פרויקטים ביו-טכנולוגיים איכותיים ממקורות הון סיכון. יזמים פרטיים וחברות גדולות בוחנים את הנעשה בישראל בעניין רב ומוכנים להשקיע בחברות הזנק מבטיחות. תופעת "הרופא-היזם" נעשית נפוצה יותר ויותר וצפויה להתרחב עוד בשנים הקרובות. עם זאת, אסור שתופעה זו תחבל בייעודו הבסיסי של הרופא (הטיפול בחולה). לעתים צפוי הרופא-היזם לעמוד בפני ההכרח לבחור בין שתי הקריירות, אם העיסוק בשני התחומים אינו עולה בקנה אחד מבחינת זמן, השקעה או אתיקה.

את התופעה הזאת צריך לעודד ולטפח במסגרות חינוכיות, החל מבתי הספר התיכוניים (במגמות ביו-טכנולוגיות ומדעיות), ובוודאי במסגרת הלימודים בפקולטות לרפואה, לביולוגיה, לביו-הנדסה ולביו-אינפורמטיקה וכן במגמות ייעודיות בבתי הספר למינהל עסקים. התקווה היא שתופעה זו תמשיך ותתפתח כדי לאפשר את שיפור הטיפול בחולה מחד גיסא, ולהגדיל את היצוא הטכנולוגי הישראלי, מאידך גיסא.