חמש קטגוריות חדשות להתקפי לב

הגדרות חדשות המתפרסמות בימים אלה מאפשרות אבחון ברור יותר של אוטם שריר הלב. כתוצאה מכך, צפויה עלייה במספר החולים שיוכרו כמי שלקו בהתקף לב

מסמך שפורסם לאחרונה כולל הגדרות חדשות לאבחון התקפי לב. המסמך, שהתקבל בהסכמה רחבה בקרב ארגוני קרדיולוגים ברחבי העולם, מגדיר חמש קטגוריות נפרדות של אוטם שריר הלב – כפי שהתקף לב מכונה בעגה המקצועית. הקטגוריות נקבעו בהתבסס על הבדלים בסיבות שהובילו להתקף ועל הקשר בינו לבין פעולות קרדיולוגיות כמו צנתור או ניתוח מעקפים. התקף לב נגרם כתוצאה מחסימה של עורק המספק דם לשריר הלב (עורק כלילי) על ידי קריש דם, אשר נוצר על פני רובד טרשתי עשיר בכולסטרול. חסימת העורק גורמת להפסקה מיידית של זרימת הדם ולנזק נמקי לשריר הלב. במצב זה החולה עלול לחוש כאבים בחזה או ברום הבטן, המלווים לפעמים בהזעה או בקוצר נשימה. עם זאת, מכלול הסימנים להתקף לב מגוון יותר, והוא עלול להקשות על האבחנה המיידית. התקף לב עשוי להיות תוצאה של סיבוך הנגרם עקב פעולה רפואית כמו צנתור לב או ניתוח מעקפים, בגלל חסימה פתאומית של העורק המטופל.

כשאדם לוקה בהתקף לב הוא עלול לפתח הפרעות קצב עד כדי "דום לב". כן עלולים להתרחש סיבוכים קשים בתפקוד הלב, שיכולים לסכן את חיי החולה. האמצעי היעיל ביותר לטיפול בהתקף הוא הגעה מיידית לבית החולים, רצוי בניידת טיפול נמרץ. לאחר אבחון ומיון ראשוני נהוג לבצע צנתור לב בעזרת בלון והשתלת סטנט תומך בעורק החסום, כדי לפתוח אותו. אמצעי זה מבטיח את שחזור זרימת הדם והקטנה משמעותית של הנזק ללב אם הוא נעשה בתוך שעות מתחילת ההתקף. ככל שהחולה יקבל את הטיפול מוקדם יותר, כך תגבר היכולת לסייע לו ולהציל את חייו.

משך הזמן שעובר מרגע שהחולה מתלונן ועד לאבחון ולקבלת עזרה רפואית הוא קריטי מבחינת האפשרות לשמור על תפקוד הלב ולהציל חיים. אם אין אפשרות לפתוח את העורק באמצעות צנתר, ייתכן שהחולה יופנה לניתוח מעקפים, הכרוך בפתיחת בית החזה ובהרדמה מלאה.

סמן רגיש

ההגדרות החדשות מתבססות על הידע שנרכש בעשור האחרון במחקרים קליניים שנערכו ברחבי העולם וגם בישראל. מחקרים אלה תרמו לשיפור באמצעי האבחנה והטיפול בהתקפי לב חריפים. הבסיס לאבחנה הוא התסמינים שעליהם מדווח החולה (בעיקר כאב בחזה), שינויים בתרשים הא-ק-ג המאפיינים את אוטם שריר הלב ועלייה ברמת אנזימי הלב. החומר העיקרי שעליו מסתמכת האבחנה הוא טרופונין, הנחשב סמן רגיש ביותר לנמק של תאי שריר לב בעת האוטם. טרופונין הוא חלבון הקשור במרכיבים תוך תאיים בשריר הלב, שאחראים להתכווצות השריר. בדרך כלל רמתו בדם זניחה. עלייה, ולו הקלה ביותר, ברמת הטרופונין מעוררת חשד להתקף לב והיא מתרחשת שעות מעטות לאחר התחלת האוטם. מרכיב חשוב נוסף באבחון מתבסס על בדיקת תפקוד הלב בזמן אמת, באמצעות אקו-קרדיוגרפיה. זו בדיקת אולטראסאונד, שממנה אפשר ללמוד רבות על תפקוד הלב ומסתמיו.

אלה חמש הקטגוריות שנקבעו במסמך החדש:

קבוצה ראשונה: התקף לב המתרחש כתוצאה מקרע ספונטני של רובד טרשתי בעורק הכלילי והיווצרות קריש דם החוסם את אספקת הדם ללב. כתוצאה מכך נגרם נמק לשיר הלב. לקבוצה זו משתייכים מרבית התקפי הלב המאובחנים כיום.

קבוצה שנייה: אוטם משני, הנובע מחוסר איזון קיצוני בין הדרישה המוגברת לדם מועשר בחמצן בשריר הלב לבין האספקה המופחתת שלו. לכך יכולות לגרום סיבות שונות, כמו חסר דם (אנמיה), התכווצות העורק הכלילי (ספאזם), עלייה או ירידה חדה בלחץ הדם, הפרעת קצב, זיהום חריף על סיבוכיו השונים, יתר פעילות של בלוטת המגן וכו'.

קבוצה שלישית: דום לב הנובע מהפרעת קצב קטלנית, משנית להתקף לב, המלווה בשינויים בתרשים הא-ק-ג או בעדות בצנתור או בבדיקה פתולוגית לטרשת עורקים כלילית חסימתית ו/או לקריש דם בעורק הלב.

קבוצה רביעית: התקף לב המתרחש בצנתור לב או לאחר מכן, בגלל חסימה של עורק הלב באתר הטיפול, או כתוצאה מהיווצרות של קריש דם בתוך תומכן כלילי (סטנט).

קבוצה חמישית: התקף לב המתרחש בעת ניתוח מעקפים או זמן קצר אחריו, כתוצאה מנזק ללב בניתוח או חסימה חדה של מעקף.

איחוד קטגוריות

הגישה החדשה מאחדת בין קטגוריות אלקטרוקרדיוגרפיות שונות, שהיוו עד היום בסיס לאבחון האוטם ולסיווג התקפי לב. ביסוד האבחון עומדת עלייה בסמנים בדם שמעידים על נזק ללב, ובמיוחד הטרופונין. מחברי המסמך מעוניינים שהקטגוריות החדשות ישמשו את הרופאים בעבודתם היום-יומית וישפרו את היכולת לאבחן התקפי לב במצבים קליניים שונים. ההגדרות החדשות גם ישמשו בסיס השוואה אחיד במחקרים קליניים שמיועדים לבדוק את תוצאות הטיפול בעת התקפי לב ואחריהם. לעניין זה יש חשיבות רבה, מכיוון שבכל הנוגע לטיפול אין דינו של אוטם בקטגוריה אחת, כדין אוטם בקטגוריה אחרת. לכן חשוב ליצור בסיס השוואה שיאפשר להסיק מסקנות מדעיות על סמך מחקרים קליניים השוואתיים. להגדרות החדשות עשויות להיות השלכות חשובות נוספות. ראשית, צפויה עלייה במספר החולים שבגיליון השחרור שלהם מבית החולים תירשם האבחנה "התקף לב". שנית, החולים העונים להגדרה של אוטם שריר הלב עשויים לקבל טיפול אינטנסיבי יותר. בנוסף, לאבחון של התקף לב יש משמעויות חשובות הן בהיבט הכלכלי (זכאות ל"חופשת מחלה" ואובדן ימי עבודה) והן בהיבט הביטוחי (קביעת אחוזי נכות ודרישת פיצויים מצד המבוטחים). חולים רבים שעד היום נחשבו כאלה שסבלו מ"אירוע לב" (אך לא מ"התקף לב"), ייחשבו על פי ההגדרות החדשות, באופן החלטי יותר, כמי שלקו בהתקף לב.

אימוץ ההגדרות החדשות לאבחון התקף לב, שהוא אחד מגורמי התחלואה והתמותה העיקריים בישראל ובעולם, יחייב את אוכלוסיית הרופאים, המתרפאים והמבטחים להסתגל למציאות שבה הגדרת האוטם תהיה נפוצה יותר ותתועד באופן נרחב יותר במסגרות השונות של שירותי הבריאות וביטוחי הבריאות.