ומעבר לתרופות
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
השתלת לב
זאת האופציה אחרונה כאשר הכל נכשל. אופציה זו, בקנה מידה גדול, כמעט לא מעשית בגלל חוסר קריטי בתורמים לעומת הכמות העצומה של החולים. המצב דומה בכל מדינות המערב וגם בארץ. ולא רק בגלל מניעים דתיים, פשוט אין מספיק תורמים.
היות והשתלת לב לא רלוונטית לרובכם הגדול, לא נרחיב בנושא זה. אני גם סמוך ובטוח שעבור אלו מבינכם שהשתלת לב רלוונטית, סיכויי ההצלחה ובכלל כל הנושא, הוסבר היטב ע"י הרופאים המומחים במרפאות הייחודיות בבתי החולים העוסקות בתחום זה.
בשנים האחרונות הוכנס לשימוש "לב מלאכותי מפלסטיק". ביולי 2000 הושתל הלב המלאכותי הראשון בעולם. בישראל!! דגמים שונים ומתפתחים יותר של לבבות מלאכותיים מכאניים קיימים בשימוש מוגבל ביותר אצל מספר מצומצם של חולים.
השתלת תאים
בשנים אחרונות מתבצע מחקר רב בתחום השתלת תאים אוטולוגיים (של החולה עצמו), ישירות לשריר הלב. תאים אלו אמורים להתפתח מתאים "ראשוניים" לתאים ייחודיים" זהים לתאים שריר לב ובכך לשפר את יכולת ההתכווצות של אזורים בלב שלא מתכווצים היטב. לא ארבה לדבר בזכות או מוגבלות שיטה זו כיוון ששיטת טיפול זו נמצאת רק בשלב מחקר ראשוני ועל כן אין היא אופציה טיפולית מעשית. נחכה ונראה.
Intraventricular assist device
בתרגום חופשי זה "מכשיר עזר תוך לבבי". אמצעי זה הוא שלב ביניים כמובן (גשר), עד לפתרון קבוע (השתלת לב), המאפשר להחזיק את החולים היותר קריטיים בחיים.
ניתוחים שונים
לתיקון מסתמים דולפים וניתוח מעקפים לשיפור זרימת הדם ללב הכושל, במידה ודרושים, יכולים לשפר מאוד את תפקוד הלב, איכות ואורך החיים, אם וכאשר יבוצעו בחולים מתאימים. לצערנו הרבה מאוד חולים בשלבים סופניים עם אי-ספיקת הלב לא מתאימים לניתוח כלשהו, אם מפאת העדר מחלה כלילית משמעותית, או שכבר עברו ניתוחים בעבר, או בגלל שחלקים נרחבים של החדר השמאלי הצתלקו וניתוח מעקפים לא צפוי לעזור. או שהסכנה מהניתוח עצמו (בגלל מחלות רקע אחרות), כל כך גדולה שלא כדאי לבצעו.
קוצב לב דו חדרי
לאחרונה נבחנת האפשרות שקוצב לב המקצב את החדר הימני וגם את החדר השמאלי בו זמנית (biventricular pacing), עשוי להיות מועיל לקבוצה מיוחדת של חולים עם אי-ספיקת הלב. לא לכל החולים. בעקרון קוצב מוחדר כאשר קיימת בעיה בהולכה החשמלית (חוטי החשמל). נכון לשנת 2004, מתחיל להצטבר מספיק ניסיון עולמי בטכניקת הקיצוב של שני החדרים על מנת לציין אותה פה בתור טיפול אפקטיבי.
תוכניות שיקום (ראה גם תחת "החוג לשיקום הלב" באתר האיגוד הקרדיולוגי)
פעילות גופנית מודרכת ורצופה, הכל על פי היכולת, מומלצת מאוד. לגבי הארכת החיים זה לא הוכח חד משמעית, אך ללא ספק פעילות גופנית עשויה לשפר מאוד את איכות החיים. יש מכוני "שיקום הלב" רבים, בבתי החולים, כאלו השייכים לקופות החולים וגם פרטיים. כמובן שהפעילות הגופנית תותאם לרמתו וליכולתו של כל אחד ואחד. מומלץ מאוד. פעילות גופנית עם הדרכה נכונה, יכולה לשפר מאוד את הביטחון העצמי. אספקט כלל לא מבוטל אצל חולי אי ספיקת הלב. לא פעם חולים נוטים לפחד מפעילות גופנית, שמה זה יזיק ללב או אולי לא מאמינים שהם יכולים להגיע לדרגות מאמץ מסוימות. עם קצת עזרה, רצון ומאמץ אפשר לעשות התקדמות מרשימה מאוד, אפילו אצל החולים המוגבלים ביותר. למעשה, ככל שהחולה קשיש יותר, חולה יותר וליבו פגום יותר, היתרון שהוא עשוי להפיק מפעילות גופנית, באופן יחסי, משמעותי יותר.
דיאטה
לחולים השמנים במיוחד, מומלץ לרדת במשקל. כללית, הדיאטה צריכה להיות מוגבלת במלח ולהכיל פחות חלבונים. כמובן שאם קיימות בעיות מוגדרות, כדוגמת סוכרת או שומני דם מוגברים – יש להתאים את הדיאטה בהתאם. ממספר עבודות קליניות על חולי לב, עולה שלחולי אי ספיקת לב רזים ממש הפרוגנוזה פחות טובה מאשר לחולים עם משקל תקין ואפילו עם משקל מעט עודף. אך אין הכוונה להשמנת יתר משמעותית פתולוגית.