התסמינים
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
הצרות אורטאלית לא משמעותית לרוב לא גורמת לתסמינים כלשהם. ככל שההיצרות הולכת ונעשית משמעותית יותר כך גם דרגת המוגבלות, אם כי מפתיע לעיתים למצוא חולה עם הצרות קשה של המסתם אשר כלל לא סובל. לרוב אלו קשישים שאילו יכלו ללכת מהר או לרוץ, יתכן שהיו סובלים מדרגת מוגבלות כזו או אחרת. מאידך, רוב החולים עם דרגת היצרות קשה סובלים.
התלונות היותר שכיחות כוללות מועקה ולחץ בחזה (בדומה מאוד לאנגינה פקטוריס), וקוצר נשימה במאמץ. כמו כן תיתכן גם עייפות יתר וירידה ביכולת התפקודית. המצב החמור ביותר הוא איבוד הכרה פתאומי – זהו מצב חירום המצביע על כך שההצרות קשה מאוד וגורמת במנגנונים מורכבים ולא לחלוטין ברורים לנפילת לחץ הדם. חולים אלו בסכנת חיים מיידית וזקוקים לניתוח מוקדם. לעיתים קיימות תלונות דומות לאלו המופיעות באי-ספיקת הלב – קשיי נשימה במאמץ ואפילו בצקת ראות.
איבוד הכרה – סינקופה (syncope)
איבוד הכרה הינה אחד המצבים המפחידים בהם יכול להיתקל אדם. אלו הם רגעים של הרגשה רעה המקדימה אובדן שליטה מוחלט על הקורה אותו, ובהם רגעים ארוכים ללא כל מודעות לסובב את האדם המתעלף. הזמן והמקום בהם יכולה להתרחש ההתעלפות, הינם גורמים מכריעים לתוצאה האפשרית מהמקרה. פגיעות גופניות באדם לו זה קורה או לאחרים בסביבתו, הינם מעוררי חשש ועל כן הצורך בהבנת התופעה, בירורה בחולה המסויים, וניסיונות טיפול שתמנע הישנות אירועים אילו בעתיד. המצבים היכולים להביא התעלפות הם שונים: מעבר משכיבה לקימה, מאמץ, סטרס רגשי, מאורע מפחיד וכיוצא בזה אך לרוב ההתעלפות תקרא ללא כל הזהרה וללא כל סיבה ברורה לכאורה.
היכולת של אדם לעמוד מגייסת מערכות רבות בגוף שתפקידן לאפשר זרימת דם תקינה לאברי הגוף למרות מצב העמידה. בשינוי תנוחה כליטר דם נאגר ברגליים, דבר שיכול להביא לאובדן הכרה אם הגוף לא יגיב למצב זה באופן תקין. מכאן שלאובדן הכרה יכולות להיות סיבות רבות הנעוצות בכל אחת מהמערכות המשתתפות בשמירה על לחץ דם תקין באופן תמידי.
בצורה גסה אובדן הכרה מתחלק לשני סוגים:
- מחלות ומצבים הקשורים למוח
- מחלות ומצבים הקשורים ללב ולמערכת כלי הדם
בכתבה זו לא אדון במצבים הניאורולוגים הגורמים לאובדן הכרה.
הגורמים הלבביים/מערכת כלי הדם לאובדן הכרה יכולים להיות בשל כישלון של הלב בהזרמת הדם לגוף: אם בשל קצב לא סדיר או איטי מדיי, הפרעה ביכולת ההתכווצות של הלב, או הפרעה במסתמים המקטינים את כמות הדם אותה הלב מזרים. גם ללא פגיעה מוגדר, מערכת העצבים המרכזית (המח) יכולה לגרום למתן הוראות לא הולמות ללב ולכלי הדם, ובעקבות כך ירידה בלחץ הדם ותפוקת הלב בדיוק כשצריך את ההיפך. מנגנון רפלקסי זה מכונה vaso-vagal reaction/reflex או neurally mediated syncope. מנגנון זה הוא השכיח ביותר הגורם ל"התעלפות פשוטה" ולרוב לא מצריך טיפול מיוחד והוא לחלוטין לא מבטא מחלת לב. גם שינויים במרכיבי הדם עצמו יכולים להביא לעלפון, למשל: מיעוט חמצן בדם, חוסר דם, או ירידה ברמת הסוכר בדם.
אחת המערכות החשובות ביותר לשמירה על לחץ דם ודופק תקינים, למרות השינויים התמידיים במצב הגוף היא מערכת העצבים האוטומטית. מערכת זו מורכבת משני חלקים הנקראים מערכת העצבים הסימפטטית ומערכת העצבים הפרה-סימפטטית באמצעות רשת עצבים, שמקורם במוח והמגיעים ללב ולכל כלי הדם בגוף, שולטת מערכת זו בלב ובכלי הדם. את המידע על מצב זרימת הדם בגוף מקבלת מערכת זו מקולטנים באבי העורקים, בעורקי הצוואר ועוד. על פי המידע הזה מערכת זו מעלה או מורידה את לחץ הדם ואת הדופק. אולם, ישנם מצבים בהם מערכת זו אינה מתפקדת כראוי. למשל ירידת דופק לדופק איטי מדיי או לעיתים דופק מהיר מדיי שגורר תגובה להודרת לחץ דם. גם הפרעות מכאניות פשוטות כמו שיעול, יציאות, וכיוצא בזה יכולים לגרום לירידה בחזרת הדם ללב, מהמערכת הורידית אל בית החזה וללב, ואז גם ירידה בכמות הדם שהלב מזרים למוח, ולעלפון.
חולה המתעלף יותר מפעם אחת דורש בירור רפואי שמטרתו לאתר את הסיבה לעלפון ולטפל בה.
בשלב הראשון יש צורך ברעיון רפואי מדוקדק שמטרתו להבין מה קדם לאירוע, האם היו פירקוסים? האם היו דפיקות לב? האם היו סימני הזהרה כמו חולשה מקדימה.
בהמשך החולה נבדק בדיקה שיגרתית גם כן לאתר סימנים של מחלה במערכות שהוזכרו לעייל במידה ולא נמצאה סיבה ברורה יש צורך בבדיקות מדוקדקות יותר.
לרוב מבוצעות בדיקות רוטיניות לבירור תפקוד הלב והדופק וכן בדיקות מכוונות לבדיקת תגובת מערכת העצבים האוטונומית. בדיקות אלו כוללות:
תרשים אק"ג בסיסי, אקו לב, הולטר 24-48 שעות, ולעיתים loop recorder ואף השתלת מכשיר הולטר תת עורי (reveal), בדיקת מאמץ, בדיקה אלקטרופיזיולוגית ובדיקת tilt test. לרוב לא צריך לבצע את כל הבדיקות האלו ואף לא את רובן.
הטיפול בעילפון מושפע כמובן מהסיבה. ישנם תרופות המשפרות את תפקוד הלב ואת ההפרעות בשסתומים אותם לעיתים יש צורך לתקן בניתוח. הפרעות בקצב הלב גם כן יכולות להיות מטופלות ע"י תרופות נוגדות הפרעות קצב או, כשהדופק הוא איטי מדיי, להשתיל קוצב. להפרעות בלחץ הדם והמערכת העצבים האוטומטית יש לטפל שוב על פי הממצאים כפי שנתגלו בבדיקת ה- TILT המתקדמת.
גם אמצעים פשוטים כגון הדרכה לשינויי תנוחה באופן איטי ומבוקר, תזונה נכונה , שתייה מרובה, גרביים אלסטיות כשצריך יכולים לעזור.
ברור נכון וטיפול נכון יכולים להקל מאוד על חולים אלו ולהסיר מעליהם איום המשפיע על איכות חייהם של החולים המתעלפים.