הפרעות קצב
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
הפרעות קצב שונות שכיחות הרבה יותר אצל חולי אי ספיקת הלב. הפרעות קצב עליתיות מסוג פרפור פרוזדורים ורפרוף פרוזדורים שכיחות מאוד אך לרוב לא המהוות סכנת חיים ממשית. מאידך הפרעות קצב שמקורן בחדרי הלב עלולות להיות ממאירות מאוד. כמחצית מחולי אי ספיקת הלב ימותו מהפרעת קצב פתאומית שמקורה בחדרי הלב, לרוב "מהירות חדרית" (ventricular tachycardia), המתדרדרת לרפרוף חדרים (ventricular fibrillation), שהוא למעשה "דום לב".
בהפרעות הקצב החדריות ניתן לטפל בתרופות שונות ובשנים האחרונות מחקרים רבים הוכיחו שהחדרת דפיברילטור מפחית מאוד את אירועי המוות הפתאומי מהפרעות קצב. הנושא מורכב ביותר והאינדיקציות (ההתוויות) וקונטראינדיקציות (התוויות הנגד) להחדרת דפיברילטור אצל חולה אי ספיקת לב צריכה להיעשות על ידי מומחה להפרעות קצב. דפיברילטור הוא מכשיר דמוי קוצב לב רגיל המושתל תת עורית בחלקו העליון של בית החזה. ממנו יוצאות אלקטרודות החודרות ללב. אלקטרודות אלו יודעות לזהות הפרעות קצב ממאירות ובתגובה לתת מכת חשמל פנימית אשר אמורה להפסיק מיידית את הפרעת הקצב. ללא תגובה זו של המכשיר סביר היה להניח שהחולה היה מת מוות פתאומי. המכשיר מהווה גם קוצב לב המגיב על ידי קיצוב לב אם הדופק יורד מדי או על ידי קיצוב מהיר מאוד על מנת להפסיק הפרעות קצב מסוג "מהירות חדרית". לאחרונה החלו להשתיל מכשירים המקצבים את שני החדרים (קוצב דו חדרי – ראה למעלה), ושגם נותנים יכולים לתת מכת חשמל (דפיברילטור). הכל במכשיר מתוחכם אחד.