איך קובעים את מידת ההצרות ?
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
לפני העידן האקוקרדיוגרפי, מידת ההצרות הייתה נקבעת על סמך הממצאים האזינתיים ללב בשילוב עם הערכה קלינית (כולל צנתור לב) של החולה. מאז כניסת האקוקרדיוגרפיה לשימוש קליני יום-יומי (לפני כ – 20 שנה), הפך זה לכלי האמין והמדויק ביותר לקביעת מידת ההצרות. על ידי חישוב פשוט ניתן להעריך בדיוק רב מאד את מידת ההצרות. יתרה מכך האקוקרדיוגרפיה מאפשרת הסתכלות ישירה על עלי המסתם ולסמן במדויק את פתחו האפקטיבי של המסתם. את שטח המסתם (גודל הפתח האפקטיבי נמדד בסמ"ר) ניתן לייחס לגודל הגוף (אינדקס) – כי הרי אותו שטח יכול להוות הצרות קשה עבור גבר גדול ממדים בגובה 1.95 מ', או הצרות לא משמעותית עבור אישה קטנה בגובה 1.57 מ'. בבדיקת אקו לב ניתן להעריך (במידה רבה של דיוק) גם את הלחץ הריאתי, את גודל העליות, את תפקוד החדר השמאלי וכמובן את יתר המסתמים ועוד הרבה פרטים חשובים מאד שיעזרו לרופא בתהליך קבלת ההחלטות.
בעשור האחרון גבר מאד השימוש באקוקרדיוגרפיה דרך הוושט1 לאבחון מחלות מסתמיות בכלל ומחלים מיטרליים בפרט. בבדיקה זו מחדירים צינור (בדומה לבדיקת גסטרוסקופיה), שבקצהו יש מתמר (Transducer) על קולי. מיקום הושט מאחורי הלב ובצמוד לו מאפשר "לראות" בבירור רב ומקרוב מאד את האנטומיה של המסתם. המידע המושג בבדיקה זו יכול להסיט את הגישה הטיפולית מניתוחלהחלפת המסתם לכיוון ביקוע2 המסתם ע"י בלון (ראה בהמשך), או לחליפין לשלול את האפשרות לטיפול ע"י בלון ולקבוע בוודאות את הצורך בניתוח להחלפת המסתם ו/או תיקונו.