אופי הכאב

התחושה היא של מועקה ולחץ, ולא כאב חד ודוקר. ביטויים כדוגמת "יושבת לי אבן על החזה", "החזה נמחץ לי" שכיחים ואופייניים. הכאב ממוקם בשטח לא מוגדר היטב במרכז החזה, הוא יכול להקרין לגב, לזרוע שמאל, לכתפיים, וללסת התחתונה. לפעמים התחושה היא של שריפה (אבחנה לא פשוטה בין צרבת ממחלת כיב בקיבה או בושט לבין אנגינה פקטוריס). לעיתים האירוע מלווה בבחילה, הקאה, חולשה, תחושת עייפות, חיוורון והזעה קרה. ההתקף נמשך מספר דקות או יותר, ובאופן טיפוסי הכאב מוחמר במאמץ, קור, ואף התרגשות משמעותית, וחולף או מוחלש עם הפסקת המאמץ ונטילת כדור ניטרוגליצרין תחת הלשון. אלו המאפיינים הבולטים והשכיחים של "אנגינה פקטוריס".
אמר מי שאמר "שתלונות לא טיפוסיות של מחלות שכיחות, שכיחות יותר מתלונות טיפוסיות של מחלות לא שכיחות", והיות ואנגינה פקטוריס הוא מצב שכיח מאוד, סביר מאוד להניח, שאצל חלק מהחולים יתלוננו על מיחושים ותחושות שונות ומשונות שלא רשומות פה. אחת התופעות היותר שכיחות והלא טיפוסיות, היא קוצר נשימה במאמץ ללא מועקה בחזה. זה אופייני יותר לאי-ספיקת הלב, אך לא פעם תלונות אלו מבטאות אנגינה פקטוריס – למצב זה קוראים "אקוויוולנט לאנגינה" (angina equivalent). תלונות רבות "מתבלבלות" במעבר בין יכולת התיאור של החולה של מה שהוא מרגיש, לאינטרפרטציה של מה שנאמר, על ידי הרופא המאזין לתלונות. לא פעם קשה מאוד לרופא לקבוע האם באמת מדובר באנגינה פקטוריס אמיתית או כאב מסוג אחר וממקור אחר. יש רמזים מסייעים – לדוגמא אצל חולה קשיש עם מחלת לב מוכחת וידועה לאחר ניתוח מעקפים – הופעת כאב לא טיפוסי במאמץ בהחלט עלול להיות "אנגינה פקטוריס" ומאידך אותו סוג כאב (ונניח שהתחושה מתוארת באותן מילים ממש), אצל חיילת בת 18, לא יכוון את החשיבה הקלינית למחלת לב. לחליפין, כאשר אותו קשיש עם מחלת לב ידועה מתלונן על כאב פתאומי שהופיעה במנוחה, אך הכאב לא חזר על עצמו משך ימים בזמן הליכה או כל מאמץ אחר, סביר יהיה להניח שהכאב לא נגרם על ידי איסכמיה – זה לא מתאים לאנגינה פקטוריס. ויש אין ספור דוגמאות ומצבים "מבלבלים" כאלו.