איך בוחרים את המסתם המתאים לחולה (ביולוגי לעומת מכני)?
יש שני הבדלים בולטים בין מסתמים מכנים וביולוגים. האחד קשור למשך הזמן בו המסתם התותב יישאר תקין ללא היצרות חוזרת או דליפה. והשני קשור לטיפול שצריך לתת לחולה על מנת לשמור על תפקודם התקין. למסתמים מכנים יש אורך חיים כמעט בלתי מוגבל מאחר והם אינם נוטים להתקלקל לאור איכות החומרים מהם עשויים. מסתמים אלו רק לעיתים נדירות יכולים להפסיק לתפקד עקב סיבוכים נדירים שנדון בהם בהמשך. זהו למעשה יתרונם הגדול על מסתמים ביולוגים. חסרונם העיקרי של מסתמים מכנים הוא בכך שיש צורך לקחת תרופות מדללות דם ומעכבות קרישה ממשפחת מעכבי ויטמין K כגון קומדין לכל החיים. השימוש בתרופות אלו אינו נוח מאחר שיש צורך לעקוב בקפדנות אחרי רמת הקרישיות בדם (INR) ע"י בדיקות דם חוזרות, יש צורך להקפיד גם על דיאטה מאוזנת, ולהיות ערניים להשפעות של תרופות אחרות, להיזהר מנפילות וחבלות ועוד. תרופות אלו מטרתן למנוע היווצרות קרישים על המסתם המכני התותב שעלולים לפגוע בתפקוד המסתם ואף לגרום לתסחיפים למקומות שונים בגוף ולגרום לסיבוכים כגון אירוע מוחי. מצד שני עצם דילול הדם גורם למצב שבו יש נטיית יתר לדימום מאברים שונים כך שיש צורך להקפיד מחד שלא יהיה דילול יתר ומאידך שרמת הדילול לא תהיה נמוכה מדי. אין ספק שהצורך בשימוש בתרופות מדללות דם כרוך באי נוחות מסוימת למטופל וחושף אותו לסיכונים של דימומים.
מסתמים ביולוגים, מהיותם מסתמים שנלקחו מחיות או מבני אדם שנפטרו (הומוגרפט), סובלים מנטייה להיהרס במשך השנים באופן הדרגתי ובממוצע בתוך 13 שנה (בין 7- 20 שנה). בצעירים הנטייה להרס המסתם מהירה יותר וכך גם בחולים עם במחלות מערכתיות שונות כגון אי ספיקת כליות. מסתמים אלו נוטים להסתייד עם השנים להתבלות ולהיקרע עד אשר מפסיקים לתפקד ואז יש צורך להחליפם שוב. יתרונם הגדול של מסתמים אלו הוא בכך שאין צורך לקחת תרופות מונעות קרישה ממשפחת מעקבי ויטמין K (קומדין). בד"כ אפשר להסתפק בתרופות מעכבות טסיות כגון אספירין במינון נמוך מאוד ולעיתים אפשר להימנע מתרופות מדללות בכלל.
מהאמור לעיל נובע שמסתמים ביולוגים מתאימים בד"כ לאנשים מבוגרים מעל גיל 65 בהם יש סבירות גבוהה שהמסתם הביולוגי יספיק להם לכל החיים והם לא יזדקקו להחלפה נוספת של המסתם בעתיד. בשנים האחרונות התפתחה טכניקה חדשה בה ניתן להשתיל בצנתור מסתם ביולוגי חדש בתוך המסתם הביולוגי הישן כך שגם אם בגיל 80 למשל יתקלקל המסתם הביולוגי שהותקן בגיל 65 ניתן יהיה לפתור את הבעיה ע"י השתלת מסתם חדש בצנתור ויחסך הצורך בניתוח לב חוזר בחולה מבוגר.
לעומת זאת לאנשים צעירים יותר מתאים בד"כ מסתם מכני אשר יכול להחזיק גם 40 שנה ויותר והחולה לא יזדקק קרוב לודאי להתערבות נוספת במהלך חייו. המחיר במקרה זה יהיה טיפול בתרופות נוגדות קרישה הכרוכות כאמור בסיכון לדמם ואירועים של תסחיפים במהלך השנים. יש היום וויכוח בספרות ובין המומחים השונים למי מהחולים מתאים איזה מסתם ומה היא נקודת הגיל הנכונה להמליץ על מסתם מכני או ביולוגי. כמו כן יש שיקולים נוספים המשפיעים על ההחלטה לגבי סוג המסתם, בין השאר רצונו של החולה, אורח ואורך חייו המשוער (פרוגנוזה), מידת דבקותו והתאמתו לטיפול בנוגדי קרישה, מחלות רקע נוספות ועוד. לציין שבשנים האחרונות הנטייה לכוון מסתמים ביולוגים גדולה יותר בין השאר עקב האפשרות בעתיד לפתור את בעיית מסתם ביולוגי שהתקלקל ע"י צנתור במקום ניתוח לב חוזר. יש לדעת שניתוח לב חוזר תמיד כרוך בסיכון מוגבר יותר מאשר הניתוח הראשון מאחר והחולה מבוגר יותר והן עקב בעיות טכניות הקיימות בניתוח חוזר המעלות את הסיכון והסיבוכים שלו. יש לציין שבשנים האחרונות נכנסו לשוק תרופות נוגדות קרישה חדשות שיתרונן העיקרי בכך שאין צורך בבדיקות דם חוזרות לרמתן בדם. לרוע המזל תרופות אלו אינן יעילות מספיק למנוע קרישים בחולים עם מסתמים מכנים כך שהשימוש בהם אינו מאושר בקבוצת חולים זאת.