סוגים שונים של אי – ספיקת הלב
קרדיולוג ורופא פנימאי. מומחה למחלות מסתמים וגורמי סיכון
אי-ספיקת לב סיסטולית
רוב רובם של חולי א-ספיקת הלב, סובלים מאי-ספיקת לב סיסטולית (שלב התכווצות הלב). במצב זה החדר השמאלי מורחב ויכולתו להתכווץ ולהזרים קדימה דם לרקמות פגומה. התקף לב קודם, מחלות מסתמיות וקרדיומיופטיות (ראה בפרק על הסיבות לאי ספיקת הלב), יגרמו בסופו של דבר לירידה ביכולת ההתכווצות של המשאבה.
אי-ספיקת לב דיאסטולית
מושג זה נכנס לז'רגון המקצועי רק בשנים האחרונות. מחקרים בחולי אי-ספיקת הלב הראו, שאצל חולים רבים הסובלים מכל התלונות האופייניות לאי-ספיקת לב, הפונקציה הסיסטולית (שלב ההתכווצות של הלב), כמעט תקין. ולמרות זאת, חולים אלו מתאשפזים לעיתים עם בצקת ראות, צבירת נוזלים ובכלל כל התסמונת הקלינית האופיינית לחולי אי-ספיקת הלב.
מדובר ב"התקשות" שריר הלב, הגורם להיענות ירודה (low compliance), של החדר השמאלי אשר איננו יכול להתרחב טוב (בדיאסטולה), ובכך איננו מאפשר למספיק דם להיכנס לתוכו. ובהכרח גם לא להוציא קדימה מספיק דם, אשר הולך ומצטבר במעלה הזרם – בראות. וכיוון שמדובר במצב של אי ספיקת הלב, כל התהליכים והתגובות הרקמתיות והניאורו-הומוראליות יתרחשו גם במקרה של בעיה דיאסטולית.
בציורית יותר, אפשר לתאר אי ספיקת לב דיאסטולית כמו ניסיון לנפח בלון העשוי מגומי קשיח, כמו צמיג של מכונית. זה אפשרי אבל מאוד קשה. זאת המשמעות של היענות ירודה (low compliance). וזאת להבדיל מאי-ספיקת לב סיסטולית, שלהבדיל, ניתן לתאר כמו בלון גדול מלא מים שלא מתכווץ היטב – קל לנפח אבל ההתכווצות פגומה.
כשליש או יותר מכלל חולי אי-ספיקת הלב סובלים אך ורק מאי-ספיקה דיאסטולית, ועוד למעלה ממחצית החולים הסובלים בעיקר מאי-ספיקת לב סיסטולית, סובלים גם מדרגה כזו או אחרת של אי-ספיקה דיאסטולית. אצלם הלב גם לא מתכווץ טוב וגם לא מתרחב טוב.
הסיבות היותר שכיחות לאי-ספיקת לב דיאסטולית הן, עיבוי הלב בגלל יתר לחץ דם ממושך ולא מאוזן, הצרויות כרוניות של עורקי הלב, מחלות של המסתמים, וגם בגלל תהליך "הזקנות" הלב שבמנגנון לא לחלוטין מובן, הופך משך השנים לקשיח יותר. הפרוגנוזה של חולים באי ספיקת לב דיאסטולית די דומה לחולי אי-ספיקת הלב הסיסטולית –אולי קצת יותר טובה. והטיפול דומה מאוד. אותן תרופות.