הצרות או חסימה קטנה בעורקי הלב

שלום.
מספר שאלות מאוד חשובות.
עקרונית אנו מטפלים בבעיה רפואית רק משתי סיבות – אם הבעיה מסוכנת ועלולה לקצר חיים או לגרום לארוע משמעותי כגון התקף לב , אשפוז וכו׳ או אם היא גורמת לתלונות והפרעה תפקודית והטיפול יעזור לשפר את איכות החיים.
אנחנו לא מטפלים בעורקים אלא בבן אדם שבעורקיו יש היצרות.
אם ההיצרות או החסימה אינה גורמת לכאבים , תלונות וכו׳ ואינה מסוכנת על פי קריטריונים הנצברים מבדיקות לא פולשניות כמו מיפוי לב , אקו במאמץ או סי טי לב, אין צורך במקרה כזה בצנתור אלא בטיפול מיטבי בגורמי הסיכון ובמיוחד הורדת הldl דהיינו הכולסטרול הרע למינימום ולפי הקווים המנחים מתחת ל55.
כן יש לאזן סוכרת, לחץ דם להרבות בפעילות גופנית וכמובן להימנע מעישון או כל דבר פוגע אחר.
מטרת הטיפול היא כפולה- ראשית,למנוע התקדמות של הטרשת. הצפי לנסיגה נמוך והנסיגה תהיה בכמות מזערית בלבד אך חוסר התקדמות מתורגם בשנים רבות לעיתים של יציבות ללא ארועים. הארועים נמנעים גם על ידי הפעולה הנוספת של הטיפול והיא ייצוב הרובד הטרשתי מדק ומודלק לעבה ויציב וכך למנוע פגיעה בשלמותו , דבר המביא להיווצרות קריש בעורק והתקף לב.
לסיכום , הצנתור נדרש כשיש סימנים דההיצרות מסוכנת או כשהיא גורמת לתלונות. הטיפול עשוי לייצב את נמצה לשנים רבות.
תרגיש/י טוב ושבת שלום
דר מרק קלוטשטיין

אתה שוב מעלה שאלות נכונות מאוד.
אכן ייתכן ואף לא נדיר שהיצרות קלה אך לא יציבה תגרום להתקף לב.
אבל ההיצרויות האלה נגרמות לרוב ( לא תמיד) בשל גורמי סיכון לא מטופלים היטב ובעיקר עישון , יתר לחץ דם לא מאוזן , כולסטרול גבוה, ואורח חיים לא בריא וללא פעילות גופנית.
שמירה על איזון גורמי הסיכון מקטין למינימום את הסיכון לארוע לב.
הבדיקה היחידה שיכולה לעשות הערכה לא פולשנית של הרבדים הטרשתיים היא הצנתור הוירטואלי דרכו ניתן לראות לא רק את אחוז החסימה אלא את הרכב הרובד.
בזמן צנתור פולשני ישנם כלים נוספים כגון אולטרסאונד תוך כלי או oct היכולים אף הם להראות את התוכן של הרובד ולכוון את הטיפול.
לסיכום הכי חשוב זה מניעה ואורח חיים בריא.
תרגיש טוב.
דר מרק קלוטשטיין