ביצוע אבלציה בחולים עם קרישיות יתר

אני בת 33 ומאובחנת על קרישיות יתר – הטרוזיגוט לפקטור ליידן, פרוטרומבין ו MTHFR שאובחנו לאחר אירוע DVT בירך לפני 8 שנים.

לאחרונה, אחרי שנים שאני מנסה ״לתפוס״ את הבעיה. לאחר אירועים חוזרים של עליית דופק משמעותית – 160-170 פעימות בדקה במנוחה.
שנמשכה מספר שעות אשר והוקלטה באקג של השעון החכם עלה חשד ל AVNRT והומלץ על בדיקת אלקטרופיזילוגית, ועל אבלציה באותו ההליך. בינתיים אני נוטלת ביסופרולול במינון 1.25 מ״ג ליום.

נאמר לי כחלק מכל רשימת הסיכונים שיש סיכון לתרומבוזיס. קראתי שאחוז הסיכונים המשמעותיים עומד על כאחוז, אני מניחה שהנתון הזה מתייחס לאוכלוסיה הכללית.

יש לי שתי שאלות:
1. האם יש נתונים על אחוז הסיבוכים ובכלל על בטיחות ההליך של האבלציה בחולים עם קרישיות יתר?

2. האם יש סיכוי כזה שאני הולכת להליך הזה והפרעת הקצב פשוט לא קורת במהלך הניתוח ולכן לא רואים את הבעיה (בדיוק כמו שהיא לא הופיעה לי בהולטר שעשיתי מספר פעמים)? אמרו לי שהאבחון הזה הרבה יותר מדויק. ואם לא מתרחשת, אז מה עושים?