- הנושא הזה ריק.
-
תגובות
-
-
בס"ד
למומחה בוקר טוב.
אני עוסק בזמן האחרון בלימוד אק"ג, ועלתה אצלי שאלה שלצערי לא מצאתי פורום אחר העונה עליה בצורה מספקת, כך שאם ניתן לענות עליה כאן – אשמח מאוד…
במהלך הלימוד נתקלתי בהיפותזה כי היפוך גלי T באק"ג משמעו איסכמיה של הSubepicardium, ואילו גלי T היפראקוטיים (Hyperacute T waves) משמעם איסכמיה של הSubendocardium.
ידוע לי שגלי T היפראקוטיים יחד עם קליניקה מתאימה מהווים אינדיקציה לצנתור דחוף, בעוד שהיפוכי גלי T אינם מהווים אינדיקציה שכזו – אך אני מנסה להבין מדוע?
לכאורה, איסכמיה לSubendocardium שגורמת לגלים היפראקוטיים היא פחות חמורה כיוון שהיא בחלק מינורי יותר, הרחוק יותר מאספקת הדם הקורונארית ופחות חמורה מאשר פגיעה פרוקסימלית באספקת הדם לSubepicardium שבוודאי משפיעה גם על הSubendocardium והיא יותר Transmural באופי… מדוע אם כן גלים היפראקוטיים נחשבים לחמורים יותר מהיפוכי גלי T, על אף שלכאורה הם מייצגים איסכמיה באיזור מצומצם יותר? בתודה מראש… -
שלום לדוד
ראשית הפורום אינו נועד לשאלות לימוד תיאורטיות. מבקש להפנות שאלות כאלו למורה המתאים המדריך אותך בלימודיך.
יחד עם זאת ולפנים משורת הדין אשתדל לענות
ההיפותזה שאתה מצטט אינה מוכרת לי. מקטע האק"ג המשתנה באופן קלסי הוא מקטע ה ST. פציעה (injury), כמו זו הנגרמת על ידי איסכמיה גורמת לסטיה של מקטע זה מהקו האיזואלקטרי: צניחה בפציעה סובאנדוקרדיאלי ועליה בנזק סובאפיקרדיאלי (כולל טרנס מורלי). חידוד גל ה T הוא ווריאנט של עליית מקטע ה ST. היפוך גל ה T בנסיבות של איסכמיה הוא סמן לרפרפוזיה. סיבות רבות נוספות קיימות לשינויים בגלי ה T בנסיבות כרוניות או חריפות ותקצר היריעה מלפרט אותן.
בברכה
פרופ' י.חסין
-
